פעילות אירובית מתונה עד מאומצת בבוקר עשויה להקל על תסמיני הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) בילדים קטנים בסיכון למחלה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת Journal of Abnormal Child Psychology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את ההשפעות של פעילות גופנית לפני בית הספר והתערבות סדנטרית בכיתת הלימוד על תסמיני הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, התנהגות, מצב רוח ותפקוד ילדים קטנים (גיל ממוצע של 6.83 שנים) בסיכון ל-ADHD (94 ילדים בסיכון להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות) וילדים עם התפתחות תקינה (108 ילדים).
הילדים חולקו באקראי לפעילות גופנית או פעילות סדנטרית שארכו 31 דקות בממוצע, בכל יום לימודים, במהלך 12 שבועות. החוקרים בחנו את דירוגי ההורים והמורים את תסמיני ADHD (הפרעת קשב, היפראקטיביות/אימפולסיביות), התנגדות, מצב רוח, התנהגות כלפי עמיתים ומוניטין.
מניתוח הנתונים עלה כי פעילות גופנית הייתה יעילה יותר מפעילות סדנטרית בשיפור תסמיני הפרעת קשב ומצב רוח בבית. מהערכת הנתונים שנאספו במהלך המעקב מצאו החוקרים כי פעילות גופנית עשויה להקל על הליקוי על-רקע הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בבית ובבית הספר; עם זאת, יש לנקוט משנה זהירות בפירוש ממצאים אלו, לאור הגישה הליבראלית בה נקטו החוקרים לניתוח הנתונים.
החוקרים הופתעו לגלות עוד כי הנתונים מצביעים על התועלת האפשרית של פעילות סדנטרית לפני בית הספר כאמצעי לטיפול בתסמיני ADHD. לאור זאת, הם קוראים לערוך מחקרים נוספים שיכללו קבוצת ביקורת בה לא יינתן כל טיפול, במטרה להבין טוב יותר את ההשפעות של פעילות גופנית כאמצעי להקלה על תסמיני ADHD.
J Abnorm Child Psychol. Published online September 10, 2014
לידיעה במדסקייפ