מנתונים חדשים עולה כי הוספת בדיקת EEG (Electroencephalogram) לשיקול הדעת הקליני עשוי להביא לשיפור הדיוק של אבחנת הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) ולהפחית את הסיכוי לאבחנת-יתר.
מערכת NEBA (Neuropsychiatric EEG-based Assessment Aid) מבוססת על בדיקת EEG למדידת גלי ביתא ותיטא. מחקרים קודמים הוכיחו כי היחס בין גלי תיטא/ביתא מוגבר בילדים ומתבגרים עם ADHD.
להערכת התועלת בהוספת בדיקת EEG לאבחנה של ADHD, החוקרים ערכו מחקר פרוספקטיבי, תלת-סמיות, שכלל 13 מרכזים. הם אספו נתונים אודות 275 ילדים ומתבגרים שהופנו בחשד ל-ADHD. רופא מיומן בכל מרכז ביצע את האבחנה המבדלת. בדיקת EEG נערכה ע"י צוותים נפרדים.
מבין 209 חולים שענו על קריטריוני ADHD לפי שיקול הדעת של הרופא במרכז, ב-93 מקרים קבע צוות רב-מקצועי כי הסבירות לקריטריון E (כלומר, האם התסמינים מוסברים טוב יותר ע"י אבחנה אחרת) היא נמוכה, כלומר, רמז לאבחנת-יתר מצד רופאים ב-34% מכלל מדגם המחקר (93/275 ילדים). מבין אלו, 91% זוהו גם בעזרת בדיקת EEG עם יחס נמוך יחסית בין גלי תיטא וביתא (85/93 ילדים). יתרה מזאת, עם הגישה המשולבת שיעורי ההסכמה עמדו על 97% אל מול הערכת הצוות הרב-מקצועי במקרים בהם הרופא קבע כי האבחנה אינה חד-משמעית. היחס בין גלי תיטא וביתא היה בעל עוצמה סטטיסטית מספקת לתמיכה בודאות קריטריון E לפי הצוות הרב-מקצועי. בחולים עם יחס נמוך יחסית תועד סיכוי גבוה יותר למצבים נוספים העשויים להשפיע על ודאות קריטריון E. שילוב מידע זה עם ההערכה הקלינית עשוי לשפר את הדיוק האבחנתי מ-61% ל-88%.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הערכה המבוססת על בדיקת EEG עשויה לשפר את דיוק האבחנה של ADHD.
Brain and Behavior
לידיעה במדסקייפ