במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorder מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי Lisdexamfetamine הינו הטיפול בעל מאזן סיכון-תועלת הטוב ביותר עם פוטנציאל מבטיח לטיפול בילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder).
לדברי החוקרים, אין מחקרים להשוואת היעילות של תרופות לטיפול ב-ADHD, עם השוואה בין Bupropion ו-Atomxetine, Lisdexamfetamine ו-Methylphenidate. המטרה העיקרית של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות והמקובלות של תרופות אלו בילדים ומתבגרים באמצעות מטה-אנליזה.
החוקרים ערכו חיפוש בספרות הרפואית במטרה לזהות מחקרי כפל-סמיות, מבוקרי-פלסבו להערכת ADHD. היעילות ההשוואתית של הטיפולים התרופתיים התבססה על הבדל ממוצע מתוקן והמקובלות ההשוואתית של התרופות (שיעורי הפסקה מכל סיבה) ופלסבו נבחנה על-בסיס יחס סיכויים.
מטה האנליזה כללה 28 מחקרים. היעילות בהפחתת תסמיני ADHD בהשוואה לפלסבו הייתה קטנה עם Bupropion (SMD=-0.32), עם יעילות מתונה עם טיפול ב-Atomoxetine (SMD=-0.68) ו-Methylphenidate (SMD=-0.75), ויעילות גבוהה עם טיפול ב- Lisdexamfetamine (SMD=-1.28). בהשוואה לפלסבו , שיעורי הפסקת הטיפול היו נמוכים באופן מובהק סטטיסטית עם Methylphenidate (יחס סיכויים של 0.35), אך לא היו שונים משמעותית עם Atomoxetine (יחס סיכויים של 0.91), Lisdexamfetamine (יחס סיכויים של 0.60) ו-Bupropion (יחס סיכויים של 1.64).
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכה טובה יותר של הטיפול ב-Bupropion.
J Affect Disord. 2015 Jun 1;178:149-159
לידיעה ב-PubMed