מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Cardiovascular Electrophysiology, עולה כי בחולים עם תסמונת LQTS (Long QT Syndrome) והפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) קיים סיכון מוגבר לאירועים לבביים, בפרט סינקופה, עם סיכון גבוה עוד יותר בגברים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות ממריצות הן עיקר הטיפול ל-ADHD ומלוות בתופעות לוואי אדרנרגיות. אין נתונים רבים אודות המהלך הקליני בחולים המטופלים ל-ADHD עם תסמונת LQTS, בהם חסמי ביתא מהווים את עיקר הטיפול.
מדגם המחקר כלל חולים ממאגר Rochester-based LQTS Registry שטופלו בתרופות ממריצות או לא-ממריצות ל-ADHD (48 חולים) וכן ביקורות תואמות בגיל, מין ומרווח QTc, שלא נחשפו לתרופות לטיפול ב-ADHD (96 חולים). החוקרים בחנו את הסיכון לאירועים לבביים (סינקופה, דום לב שטופל בהצלחה ומוות לבבי פתאומי) בחולים עם LQTS שטופלו בתרופות להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.
במהלך מעקב ממוצע של 7.9 שנים לאחר התחלת טיפול תרופתי ל-ADHD, בגיל ממוצע של 10.7 שנים, תועדה סבירות מצטברת לאירועים לבביים בחולים עם טיפול ל-ADHD של 62%, בהשוואה לסבירות של 28% בקבוצת הביקורות (p<0.001). החוקרים מדווחים על קשר בין טיפול תלוי-זמן בתרופות ל-ADHD ובין סיכון מוגבר לאירועים לבביים (יחס סיכון של 3.07) בניתוח רב-משתנים שלקח בחשבון טיפול בחסמי ביתא ואירועים לבביים קודמים.
מניתוח לפי תתי-קבוצות לפי מגדר עלה כי הטיפול בתרופות ל-ADHD לווה בסיכון מוגבר בחולים ממין זכר עם תסמונת LQTS (יחס סיכון של 6.80, P=0.04).
ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות המעקב ההדוק אחר חולים עם LQTS, הנוטלים טיפול תרופתי להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.
Journal of Cardiovascular Electrophysiology