מאת מערכת אי-מד
ע"פ מחקר חדש מ-PEDIATRICS , ההנחיות שפורסמו בשנת 2011 לאבחנה וטיפול ל- ADHD בילדים לפני גיל בית ספר, הובילו ככל הנראה להפסקה בעליית שיעורי האיבחון ולהתייצבות בשיעור מתן הטיפולים הסטימולאנטים.
מטרת המחקר הייתה להעריך את השינוי באבחון של הפקעות קשב והיפראקטיביות (ADHD) וברישום סטימולאנטים בילדים בגיל 4-5 לאחר שחרור ההנחיות של האקדמיה האמריקאית לפדיאטריה ב-2011.
החוקרים עשו שימו בתיקים רפואיים ממוחשבים של 63 מרפאות ראשוניות. נכללו ביקורים מניעתיים של ילדים בגיל 48-72 חודשים שקיבלו טיפול מינואר 2008 ליולי 2014. החוקרים השוו שיעורי אבחנה של ADHD ומרשמי סטימולאנטים לפני ואחרי פרסום ההנחיות, תוך שימוש ברגרסיה לוגיסטית. תבניות של שינויים (עלייה, ירידה, ללא שינוי) תועדו עבור על מרפאה.
החוקרים מדווחים כי מבין 87,067 ילדים עם 118,957 ביקורים לפני פרסום ההנחיות ו-56,814 ילדים עם 92,601 ביקורים לאחר פירסום ההנחיות, שיעור אבחנות ה-ADHD היה 0.7% (בטווח בין 0.7% ל-0.8%) במהלך הביקורים לפני פרסום ההנחיות, לעומת 0.9% (בטווח בין 0.8% ל-0.9%) לאחר פרסום ההנחיות. שיעורי מרשמי סטימולאנטים היה 0.4% בשתי התקופות.
העלייה המובהקת במגמה של אבחנת ADHD לפני פרסום ההנחיות הסתיימה לאחר פרסומן. שיעור השימוש בסטימולנטים נותר יציב לפני ואחרי פרסום ההנחיות. הייתה שונות גבוהה בתבניות של שינוי לפני ואחרי פרסום ההנחיות במרפאות השונות.
החוקרים מסכמים כי פרסום ההנחיות ב-2011 לאבחון ADHD בגיל שלפני בית הספר היה קשור עם הפסקת העלייה בשיעורי האבחנה, בעוד ששיעור מרשמי הסטימולאנטים נותר קבוע. תוצאות אלה מחזקות את ההערכה שנעשה שימוש בהמלצות לגישה מובנית לאבחון , ושהטיפול הסטימולאנטי אינו מהווה קו הטיפול הראשון בקבוצת גיל זו.
Pediatrics, November 2016