הקשב הירוד לתנועות העיניים של אחרים בקרב ילדים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם נובע מחוסר-רגישות פאסיבי לאותות סוציאליים בעיניים של אחרים, במקום הימנעות מקשר עיני, כך קובעים חוקרים מארצות הברית במאמר חדש, שפורסם בכתב העת The American Journal of Psychiatry.
החוקרים אספו נתונים אודות מעקב-עיני אודות 86 ילדים בני שנתיים: 26 ילדים עם אוטיזם, שנבדקו בעת האבחנה הראשונית; 38 ביקורות תואמות שכללו ילדים עם התפתחות תקינה; ו-22 ילדים תואמים עם עיכוב התפתחותי. בשני ניסויים, החוקרים בחנו את התגובה לאותות ישירים ועקיפים למבט בעיניים.
במקרים בהם בחנו אות ישיר למבט בעיניים, ילדים עם אוטיזם לא הסיטו את מבטם מהר יותר מאלו עם התפתחות תקינה; זמן החביון לא השתנה. יתרה מזאת, לרמז ישיר לקשר עיני הייתה השפעה ממושכת משמעותית יותר על היקף המבט העיני בילדים אלו, בהשוואה לאלו עם התפתחות תקינה. גם במקרים בהם נבחן גירוי סוציאלי לא-ישיר למבט עיני, ילדים עם אוטיזם לא הסיטו את מבטם לאתרים פריפריים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר שוללים את תיאוריית הסטת מבט בילדים עם אוטיזם; במקום זאת, הם טוענים כי בעת האבחנה הראשונית, ירידה במבט בעיניים באוטיזם עולה בקנה אחד עם חוסר-רגישות פאסיבי לאותות חברתיים למבט בעיניים של אחרים.
American Journal of Psychiatry., January 2017
לידיעה במדסקייפ