מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת European Child & Adolescent Psychiatry, עולה כי לטיפול ב-LDX (Lisdexamfetamine Dimesylate, ויואנס) יעילות גדולה יותר מ-GXR (Guanfacine Extended Release), ATX (Atomoxetine, סטרטרה) ו-MPH (Methylphenidate, ריטלין) בטיפול בילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit & Hyperactivity Disorder).
החוקרים ביקשו להשוות את התועלת הקלינית והבטיחות של טיפול תרופתי ל-ADHD בילדים ומתבגרים בגילאי 6-17 שנים. הם השלימו סקירה שיטתית במטרה לזהות מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת טיפול תרופתי בילדים ומתבגרים עם ADHD. מטה-אנליזה שימשה להשוואת השינוי בתסמינים באמצעות מדד ADHD-RS-IV, תגובה לפי CGI-I (Clinical Global Impression-Improvement), הפסקת טיפול מכל-סיבה והפסקת טיפול עקב אירועים חריגים.
החיפוש העלה 36 מחקרים אקראיים ומבוקרים ומניתוח הנתונים עלה כי השינוי הממוצע במדד ADHD-RS-IV מתחילת המחקר עמד על 14.98- נקודות עם LDX, 9.33- נקודות עם MPH בשחרור-ממושך, 8.68- עם GXR ו-6.88- עם ATX; החוקרים לא זיהו נתונים אודות תוצאות הטיפול ב-MPH בשחרור מיידי. הסיכון היחסי לתגובה לפי CGI-I עמד על 2.56 עם LDX, 2.13 עם MPH בשחרור-ממושך, 1.94 עם GXR, 1.77 עם ATX ו-1.62 עם MPH בשחרור-מיידי.
מבין התרופות הלא-סטימולנטיות, GXR היה יעיל יותר מ-ATX בהערכת השינוי במדד ADHD-RS-IV ובתגובה לפי CGI-I.
Eur Child Adolesc Psychiatry. 2017 Aug;26(8):875-897
לידיעה ב-PubMed