מאת מערכת אי-מד
ילדים המטופלים בתרופות נגד ADHD (ממשפחת ה- Methylphenidate או בקיצור MPH) בילדות המוקדמת, נמצאים בסיכון מוגבר לשימוש בנוגדי דיכאון בגיל ההתבגרות – כך עולה ממחקר שנערך בישראל ופורסם לאחרונה בכתב העת European Child and Adolescent Psychiatry.
המחקר עקב במשך 12 שנה אחרי כ-7,000 ילדים בני 6-8 שאובחנו כסובלים מ-ADHD.
שיעור הסיכון לנטילת נוגדי דיכאון בגיל ההתבגרות בקרב הילדים שהתמידו בנטילת התרופות (מימשו למעלה מ-50% מהמרשמים) היה גבוה יותר בכ-50% בהשוואה לילדים שנטלו את התרופות באופן חלקי בלבד.
החוקרים מדגישים כי אינם ממליצים על הימנעות מהשימוש בתרופה אך סבורים שיש מקום להעלאת המודעות לסיכון האפשרי הקשור להתמדה בשימוש בתרופות אלה, ולכן חשוב לעקוב ולנטר תופעות המעידות על דיכאון.
במסגרת המחקר, ניתחו החוקרים מידע על 6,830 ילדים שאובחנו עם ADHD ו-ADD – ואשר הומלץ להם על טיפול בתרופות ממשפחת ה-MPH , כמו ריטלין.
בתום השלב הראשון של המעקב, שנמשך עד הגעת המשתתפים לגיל 12, סווגו כ-25%מהילדים כמתמידים לטיפול (מימשו יותר מ-50% מהמרשמים עד גיל 12) , כאשר כ- 75% מהילדים ניצלו את המרשמים רק באופן חלקי.
כאמור, נמצא שילדים בקבוצה עם ההיענות הגבוהה ל-MPH היו בסיכון גבוה של 50% יותר להיות מטופלים בתרופה נוגדת דיכאון (תרופות ממשפחת ה-SSRI) בגיל ההתבגרות בהשוואה לילדים בקבוצה שרמת ההיענות שלה ל-MPH הייתה נמוכה.
כאמור, מסקנת החוקרים שילדים בעלי היענות גבוהה ל-MPH נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון ולכן ההמלצה היא לנטר ולעקוב אחר סימפטומים המעידים על כך במטרה להציע טיפול מונע או מוקדם.
Eur Child Adolesc Psychiatry. 2019 Mar 4.
לכתבה ב"הארץ"