העלאת מינון הטיפול ב- Methylphenidateלטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) בילדים מעבר לסף מסוים אינה צפויה להביא לעליה בתועלת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס ה-32 מטעם ה-European College of Neuropsychopharmacology.
החוקרים השלימו מטה-אנליזה של מחקרים להערכת ההשפעה של Methylphenidate על שליטה מעכבת, זיכרון עבודה וגמישות קוגניטיבית, בין יתר ההיבטים של תפקוד נוירו-קוגניטיבי. הם ערכו חיפוש במאגרי Cochrane, PubMed ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים להשוואת פלסבו עם מינונים נמוכים (0.10-0.40 מ"ג/ק"ג), בינוניים (0.40-0.70 מ"ג/ק"ג) וגבוהים (0.70-1.00 מ"ג/ק"ג) של Methylphenidate.
הסקירה כללה 18 מחקרים, עם סך כולל של 606 חולי ADHD, להערכת ההשפעה של Methylphenidate על שליטה מעכבת.
מהתוצאות עלה כי כל המינונים של Methylphenidate לווה בשיפור משמעותי בשליטה מעכבת, בהשוואה לטיפול-דמה. עם זאת, ההבדל המתוקן הממוצע בהשוואה לפלסבו הודגם עם מינון בינוני של Methylphenidate (0.432), בהשוואה למינון הנמוך (0.364) או הגבוה (0.346). כלומר, מהנתונים עולה כי בהשוואה לפלסבו, מינונים נמוכים וגבוהים של Methylphenidate היו בעלי השפעה כמעט דומה על משימות נוירו-קוגניטיביות הקשורות לשליטה מעכבת. עם זאת, ההשפעה הגדולה ביותר של הטיפול תועדה עם המינון הבינוני של התרופה.
החוקרים הסבירו כי בטיפול ב-ADHD, תשומת הלב כיום הינה לתסמינים התנהגותיים. בעוד שלא כל הילדים עם הפרעה זו סובלים מבעיות הנוגעות לשליטה מעכבת, חלק גדול מהם סובלים מבעיות אלו ומתקשים מאוד בבית הספר.
המסר העיקרי של המחקר הוא כי כאשר מתחילים להעלות את מינון הטיפול התרופתי ל-ADHD, והמינונים הגבוהים יותר ויותר אינם מובילים לשיפור התסמינים, אזי יש לקחת בחשבון כי במקרים אלו, מינון גבוה יותר אינו בהכרח מוביל להשפעה טובה יותר.
מתוך כנס ה-ECNP
לידיעה במדסקייפ