במדגם גדול של חולים בארצות הברית עם זיהום בנגיף HIV, מחצית מכלל מקרי אוטם לבבי הם אוטם לבבי מסוג 2, שיעור הרבה יותר גבוה מזה המתועד באוכלוסיה הכללית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש, שפורסם בכתב העת JAMA Cardiology.
מחקרים קודמים דיווחו כי עד 26% אך כ-10% מכלל מקרי אוטם לבבי הם מסוג 2, בתלות באוכלוסיה. בניגוד לאוטם לבבי מסוג 1, הנובע מקרע נגע טרשתי, אוטם לבבי מסוג 2 נובע משנית לאיסכמיה עקב גורמים שונים, כולל הפרעות קצב, ספאזם עורק כלילי, אנמיה ותת לחץ דם, המובילים לעליה בדרישה לחמצן או לירידה באספקת חמצן.
עם זאת, במדגם HIV, קרוב למחצית מהמקרים של אוטם לבבי מסוג 2 נובעים מאלח-דם או בקטרמיה (34.7%) או וזוספאזם עקב קוקאין או סמים אחרים (13.5%). באלו המטופלים ל-HIV, ממצאים אלו כנראה אינם מפתיעים.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Integrated Clinical Systems Cohort לזיהוי 571 חולים עם HIV (גיל חציוני של 49 שנים) שפיתחו אוטם לבבי בין 1 בינואר, 1996, ועד 1 במרץ, 2014, וקיבלו טיפול באחד משמונה מרכזים ברחבי ארצות הברית.
בסיכומו של דבר, 370 אירועים סווגו כדפיניטיביים ו-201 כחשודים, מתוכן 284 היו אוטם לבבי מסוג 1 (49.6%) ו-288 אוטם לבבי מסוג 2 (50.4%) כפי שנקבע ע"י שני רופאים לפי רישומי הרופאים, תרשימי אק"ג, בדיקות הדמיה, סמנים לבביים ובדיקות מעבדה. 79 חולים נוספים לא ענו על הקריטריונים לאוטם לבבי, אך השלימו התערבות כלילית מילעורית בשל טרשת עורקים חמורה ונכללו בניתוח להערכת אוטם לבבי מסוג 1.
בחולים עם אוטם לבבי מסוג 2 תועד שכיחות גבוהה יותר מאלו עם אוטם לבבי מסוג 1 או התערבות כלילית של חולים מתחת לגיל 40 (16.3% לעומת 8.8%), מין נקבה (28.1% לעומת 19.1%), מוצא אפריקאי-אמריקאי (70.1% לעומת 43.1%) והעדר טיפול אנטי-רטרוויראלי (46.5% לעומת 25.1%).
חולים עם אוטם לבבי מסוג 2 נטו להיות חולים יותר במונחים של זיהום HIV שלהם (חציון ספירת CD4 של 230 תאים לעומת 383 תאים למיקרוליטר; עומס נגיף HIV של 1,808 לעומת 116 תאים למ"ל), אך עם רמות שומנים נמוכות יותר משמעותית ומדד סיכון למחלה כלילית נמוך יותר.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להבנה טובה יותר של הקשר המורכב בין גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם וזיהום בנגיף HIV והטיפול האנטי-רטרוויראלי.
JAMA Cardiol 2017
לידיעה במדסקייפ