אסטרטגיות מינון גמישות ותרופות חדשות נבדקות לטיפול בניוון מקולרי ניאו-וסקולרי הקשור בגיל (AMD) במטרה לצמצם את מספר הזריקות הדרושות תוך שמירה על היעילות.
ממצאי המחקרים הוצגו בכינוס של ה-American Academy of Ophthalmology and the European Society of Ophthalmology לשנת 2008.
הכותבים מסבירים, כי ניתן לטפל ב- AMD ניאו-וסקולרי עם תרופות המכוונות למסלול ה-vascular endothelial growth-factor (VEGF) ולעכב כך אנגיוגנזה. pegaptanib הינו pegylated anti-VEGF הנקשר ספציפית ל-VEGF 165. ranibizumab הוא חלקיק של נוגדן מונוקלונאלי, הנגזר מאותו נוגדן עכברי בדומה ל- bevacizumab. שתי התרופות מאושרות לשימוש ב-AMD, בעוד bevacizumab תוך-זגוגיתי משמש off-label. תרופה אחרת שנמצאת בפיתוח, VEGF-Trap-Eye, חוסמת את כל הצורות של VEGF-A.
הזרקות תוך-עיניות לטיפול ב-AMD ניאו-וסקולרי עלולות להיות כואבות, ולכן מטרת המחקרים הייתה למצוא דרכים להשגת יעילות מירבית תוך הפחתת מספר הזריקות הדרושות.
מחקר LEVEL
במחקר ה-LEVEL pegaptanib, שניתן מידי 6 שבועות למשך שנה, הראה שמירה על התוצאות לאחר עיכוב התחלתי של VEGF עם bevacizumab או ranibizumab off-label.
אסטרטגיה מסוג זה עשויה להיות רלוונטית במיוחד בחולים עם היסטוריה של שבץ או אוטם לבבי, בכך שהחשיפה הסיסטמית שלהם למעכבי VEGF יכולה להיות מצומצמת.
pegaptanib 0.3 מ"ג ניתן מידי 6 שבועות למשך שנה לאחר הצלחה עם טיפול קודם, שכלל bevacizumab off-label ב-36% מקבוצת המחקר ו- ranibizumab ב-42%. במהלך שלב האחזקה החולים קיבלו pegaptanib וטיפול דחף נוסף על-פי שיקול הדעת של החוקר המטפל.
מתוך 568 חולים, 88% השלימו שנה אחת של אחזקה עם pegaptanib. נמצא, כי חדות הראייה ועובי הרשתית המרכזית היו שמורים בשבוע 54. pegaptanib נראה בטוח, ועל-פי הדיווח לא היו מקרים של היפרדות רשתית או קטרקט טראומטי.
מחקר SUSTAIN
בפרזנטציה אחרת חוקרים מגרמניה תיארו תוצאות מאנליזת ביניים של מחקר phase 3b, שתוכנן להעריך לוח-זמנים גמיש של טיפול עם ranibizumab.
במסגרת המחקר 69 חולים שלא טופלו עם ranibizumab בעבר קיבלו שלוש זריקות קבועות של 0.3 מ"ג או 0.5 מ"ג ranibizumab בשלב ההתחלתי, ובהמשך חזרו מידי 4 שבועות בשלב האחזקה לתקופה כוללת של 12 חודשים. הקריטריונים לטיפול בשלב האחזקה כללו הידרדרות ראייה גדולה יותר מ-5 אותיות או עלייה בעובי הרשתית המרכזית של למעלה מ-100 מיקרומטר.
חדות הראייה ועובי הרשתית המרכזית נשמרו במהלך 12 חודשים באמצעות מינון שניתן באופן אינדיבידואלי על-פי הצורך. החוקרים מדווחים, כי הייתה ירידה מ-9.2 אותיות ל-6.7 אותיות מחודש 3 לחודש 12, אך ההבדל לא היה מובהק. בנוסף, הייתה ירידה קלה בעובי הרשתית המרכזית מ- 89.6 מיקרומטר ל-78.7 מיקרומטר מחודש 3 לחודש 12. מספר הזריקות הממוצע שניתן במהלך שלב האחזקה היה נמוך (טווח 0-7). תופעות לוואי עיניות התרחשו ב-55.1% מהעיניים במחקר ולרוב הן היו קלות.
תוצאות אלה מציעות, כי מינון גמיש המתבסס על קריטריוני טיפול מוגדרים מראש עם ניטור חודשי מביא למתן של פחות זריקות סה"כ, ויכול לשמור על תוצאות יעילות.
מחקר CLEAR-IT 2
תוצאות משנה ממחקר ה- CLEAR-IT 2אודות VEGF-Trap-Eye הוצגו אף הן. המחקר תוכנן להעריך את התגובות לאחר 12 שבועות עבור טווח מינונים של VEGF-Trap-Eye, שניתנו אחת לחודש ואחת לשלושה חודשים. משך התגובה למינון שניתן על-פי צורך נמדד אף הוא לאחר שנה.
סך של 159 חולים הוקצו באקראי לאחת מתוך חמש קבוצות שוות: 0.5 מ"ג או 2 מ"ג VEGF-Trap-Eye מידי 4 שבועות; או 0.5, 2 או 4 מ"ג מידי 12 שבועות.
החוקרים מדווחים על שיפור ממוצע בחדות הראייה של 5.7 אותיות וירידה בעובי הרשתית המרכזית ל-119 מיקרומטר עבור כל הקבוצות יחד במהלך תקופת המחקר.
בנוסף, הקבוצות שקיבלו טיפול אחת לרבעון (בתחילת המחקר ובשבוע 12), הראו שיפור בחדות הראייה ובעובי הרשתית, על-אף שההבדל לא היה חזק כמו עם המינון החודשי. לציין, כי חדות הראייה נשמרה עם מנה אחת למשך עד 8 שבועות.
החולים קיבלו בממוצע כשתי זריקות נוספות במהלך 40 השבועות של טיפול על-פי צורך, לאחר 12 שבועות של תקופת מינון קבוע. 19% לא קיבלו זריקות נוספות לאחר שבוע 12. על-פי הדיווח, הטיפול נסבל היטב ללא תופעות לוואי רציניות.
מחקר CATT
מחקר זה השווה בין ranibizumab ובין bevacizumab תוך-זגוגיתי עבור הטיפול ב-AMD ניאו-וסקולרי. על-אף ששניהם מיוצרים על-ידי Genentech, ranibizumab עולה למעלה מ-2000$ למנה, בזמן ש- bevacizumabעולה 50$ למנה, והדבר משפיע משמעותית על הטיפול.
החוקרים מציינים, כי ישנו קונצנזוס הולך וגדל בעולם כי bevacizumab תוך-זגוגיתי הינו בטוח ויעיל, אך הבטיחות או היעילות המדויקות אינן ידועות. תופעות הלוואי הסיסטמיות של bevacizumab הן מדאיגות, אך לא ידוע האם הן מתרחשות במתן תוך-זגוגיתי.
לדבריהם, מחקר ה-CATT מתוכנן לענות על רבות מהשאלות הללו. המחקר אודות 300 חולים ישווה ישירות הן מינון חודשי והן מינון על-פי צורך של bevacizumab ו-ranibizumab.
לידיעה במדסקייפ