על-פי מודל סימולציה, מספר המקרים של ניוון מקולרי הקשור בגיל (AMD-age-related macular degeneration) יעלה באופן ניכר בין 2010 ו-2050 בארה"ב, עקב הזדקנות האוכלוסייה. אולם, השימוש בויטמינים נוגדי חמצון ובטיפולים חדישים נוספים יכול להפחית את הפגיעה בראייה ועיוורון בעד 35%.
טיפולים תראפויטים ומניעתיים שהתגלו לאחרונה עבור AMD מציעים שיפור ניכר לטיפולי העבר, ויכולים לאזן במידה מסוימת את התחלואה העתידית מ-AMD. אם יאומצו באופן נרחב, הטיפולים החדשים ב-AMD יוכלו לשנות את הנטל העתידי של המחלה על-ידי עיכוב ההופעה של AMD מתקדם וצמצום ההשפעה של choroidal neovascularization (CNV) על הראייה.
מטרת המחקר הייתה לחזות את האפידמיולוגיה של AMD במגוון תסריטי טיפול עד לשנת 2050.
החוקרים דימו מקרים של AMD מוקדם, CNV, אטרופיה גיאוגרפית וליקוי ראיה ועיוורון המיוחסים ל-AMD באמצעות חמשת תסריטי טיפול: (1) היעדר טיפול, (2) לייזר פוקאלי וטיפול פוטודנמי עבור CNV, (3) מניעה עם ויטמינים ב-AMD מוקדם, עם לייזר פוקאלי/טיפול פוטודינאמי עבור CNV, (4) ללא טיפול עם ויטמינים; לייזר פוקאלי עבור CNV מסוג extra and juxtafoveal וטיפול עם אנטי- endothelial growth factor(VEGF), ו-(5) מניעה עם ויטמינים ב-AMD מוקדם ובהמשך טיפול ב-CNV בדומה לתסריט 4.
בתסריטי המניעה עם ויטמינים, החוקרים הניחו כי הפרטים טופלו עם ויטמינים נוגדי חמצון, שהומלצו ב- Age-Related Eye Disease Study (AREDS), פלוס אבץ.
במודל, מספר המקרים של AMD מוקדם עלה מ-9.1 מיליון בשנת 2010 ל-17.8 מיליון ב-2050 בכל התסריטים.
השימוש בויטמינים אכן שינה את מספר המקרים הצפוי של AMD מתקדם, והפחית בכך את מספר המקרים בכ-25% בתסריטים 3 ו-5.
מקרי עיוורון וירידה בחדות הראייה עלו מ-620,000 ב-2010 ל-17.8 מיליון ב-2050 בכל התסריטים בהיעדר טיפול עם ויטמין נוגד חמצון וטיפול עם אנטי VEGF. עם זאת, מספר זה ירד ב-2.4% בתסריט 2, ב-22.0% בתסריט 3, ב-16.9% בתסריט 4 וב-34.5% בתסריט 5.
החוקרים מציינים כי יש למחקר מספר מגבלות. מודל הסימולציה מנסה להשתמש בנתונים עדכניים בכדי לנבא תוצאות המתרחשות בעתיד הרחוק, אך הוא אינו מתחשב בשינויים עתידיים בטכנולוגיות הטיפול שיכולים לשנות את התחזיות ל-AMD והשלכותיו. בנוסף, הוא מניח כי ההיארעות הספציפית לגיל של AMD וההתקדמות שלה יישארו קבועות עד 2050.
החוקרים מזהירים בנוסף, כי מעט ידוע אודות היעילות של טיפול אנטי VEGF מעבר ל-24 החודשים שנצפו במחקרים קליניים. יתרה מזאת, יכולתם של טיפולי אנטי VEGF לטפל בצורות CNV אחרות מ- subfoveal אינה ידועה.
המודל מניח, בנוסף, היענות מלאה להמלצות הקליניות הקיימות לשימוש בויטמינים נוגדי חמצון ואנטי VEGF. אולם, במציאות חולים נוטים להשתמש בטיפולים אלה בשיעורים נמוכים באופן ניכר.
מסקנת החוקרים הייתה, כי מאמצי המניעה מתמקדים בהרחבת השימוש בויטמינים נוגדי חמצון באנשים עם AMD מוקדם. שימוש נרחב בטיפולי אנטי VEGF עשוי אף הוא להפחית תחלואה מ-CNV, על-אף שיחס העלות-תועלת של טיפול כזה טרם ידוע.
Arch Ophthalmol. 2009;127:533–540
לידיעה במדסקייפ