ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של Association for Research in Vision and Ophthalmology (ARVO) עולה כי ניתוח קטרקט בחולים עם AMD (Age-related Macular Degeneration) המטופלים ב-Bevacizumab או Ranibizumab אינו מביא לעליה לעלייה בשיעור ההתקדמות מצורה יבשה לצורה רטובה של המחלה.
בנוסף, נראה כי הפרוצדורה אינה משפיעה על חדות הראיה או על ייצור נוזל מתחת לרשתית.
לדברי החוקרים, רופאים מסתייגים מביצוע ניתוח קטרקט בחולים עם AMD, מחשש כי בחלק מהחולים הניתוח יוביל להתפתחות CME (Cystoid Macular Edema). כמו כן, ניתוח קטרקט ונאווסקולריזאציה כורוידאלית ב-AMD קשורים שניהם בתהליך דלקתי. לפיכך, נראה כי הדבר עלול להוביל לתגובה דלקתית קטסטרופאלית ברשתית.
החוקרים בחנו אם ניתוח קטרקט הינו בטוח ויעיל בחולים עם AMD המקבלים טיפול בתרופות המכוונות נגד VEGF.
המחקר כלל 63 עיניים ב-62 חולים עם AMD רטוב שעברו ניתוח קטרקט. בכל החולים תועדה נאווסקולריזאציה כורוידאלית פעילה, וכולם קיבלו לפחות זריקה אחת של Anti-VEGF בחודש שלפני ניתוח הקטרקט. הם היו במעקב במשך 3 חודשים נוספים.
החוקרים עקבו אחר שינויים בהצטברות הנוזל כפי שנמצא בבדיקת OCT (Optical Coherence Tomography), שינויים בחדות הראייה, ובמספר הזריקות שנדרשו במהלך תקופת המעקב. חדות הראיה הממוצעת השתפרה מ-20/200 לפני הניתוח ל-20/100 לאחר הניתוח. החולים נזקקו לפחות זריקות במהלך תקופת המעקב, כאשר רק כמחצית נזקקו לזריקה נוספת במהלך החודש הראשון שלאחר הניתוח.
לא חל שינוי באחוז החולים עם נוזל מתחת לרשתית בבדיקת OCT. מהנתונים עולה כי מספר החולים עם כמות נוזל מסוימת בבדיקת OCT בתחילת המחקר היה דומה למספר החולים עם נוזל לאחר שלושה חודשי מעקב.
החוקרים מסבירים כי ממצאי המחקר אינם מספקים מענה לשאלה אם ניתוח קטרקט מחמיר או מסבך את התקדמות AMD. המחקר רק בדק אם חל שינוי קליני או תפקודי לאחר הניתוח בחולים עם AMD שטופלו בתרופות Anti-VEGF.
לידיעה ב-DocGuide