מאת ד"ר עמית עקירוב
משני מאמרים שפורסמו במהדורת אוקטובר של British Journal of Ophthalmology עולה כי מתן Bevacizumab (אווסטין) לתוך הזגוגית מביא לשיפור בחדות הראיה ומקטין את עובי המקולה בחולים עם AMD (Age-related Macular Degeneration) נאווסקולארי.
ד"ר איתי חוברס, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מסביר כי חולים עם AMD נאווסקולארי ועדות לנגע פעיל, לפחות באופן חלקי, צריכים לקבל טיפול ללא קשר לחדות הראיה ההתחלתית. כלומר, אין למנוע התחלת טיפול בתרופות המכוונות כנגד VEGF (Vascular Endothelial Growth Factor) בחולים עם חדות ראיה ירודה.
במסגרת המחקר, החולים קיבלו בממוצע ב-2.6 זריקות Bevacizumab (בטווח 1-14), בכל אחת מ-44 העיניים עם AMD נאווסקולארי וחדות ראיה של 0.1 decimal או גרוע יותר. החוקרים העריכו את חדות הראיה והתוצאות המבניות לאחר מעקב ממוצע של 3.9 חודשים (בטווח, 1-21 חודשים).
חדות הראייה השתפרה בממוצע מ-0.016 decimal לפני הטיפול ל-0.032 decimal במעקב האחרון. יתרה מזאת, ב-25 עיניים (57%) חל שיפור בחדות הראיה, המקביל לשורה אחת לפחות ב-ETDRS, עם שיפור של 3 שורות ומעלה ב-19 עיניים (43%) ו-10 שורות או יותר ב-9 עיניים (20%).
ממוצע עובי השדה המרכזי, כפי שנקבע לפי בדיקת OCT (Optical Coherence Tomography) השתפר מ-332 מ-248 מיקרומטרים. מדדי OCT ופלוארוסצין לא ניבאו את התוצאות לאחר מתן Bevacizumab.
במאמר השני, חוקרים ממרפאת קליבלנד באוהיו העריכו את הגורמים המנבאים את התוצאות לאחר מתן Bevacizumab לתוך הזגוגית בחולים עם AMD נאווסקולארי ב-73 עיניים של 73 חולים.
בחולים עם חדות ראיה של 20/100, או טובה יותר, תועד שיפור גדול יותר לאחר 3 ו-6 חודשים, בהשוואה לחולים עם חדות ראיה פחות טובה מ-20/100.
בחולים עם נגעים קלאסיים או נגעים שמקורם לא-ידוע תועד שיפור בחדות הראייה במהלך 3 החודשים הראשונים לאחר טיפול ב- Bevacizumab, בעוד שבחולים עם נגעים סמויים, ללא ממברנה כורוידאלית נאווסקולארית, תועדה החמרה בחדות הראייה.
עובי השכבה המרכזית של הרשתית ירד בהיקף גדול יותר בחולים עם עובי של מעל 400 מיקרומטרים, ובחולים שלא קיבלו את הטיפול בעבר תועדה ירידה ממוצעת גדולה יותר בהשוואה לחולים שטופלו בעבר.
ד"ר חוברס מדגיש כי יש לטפל בכל חולה עם נאווסקולריזציה כורוידאלית, משנית ל-AMD, כל עוד מדובר בנגע פעיל (על-בסיס בדיקה אופתולמוסקופית, OCT ואנגיוגרפיה עם פלאורסצין), אין תופעות לוואי חמורות קיים פוטנציאל לחדות ראיה סבירה.
Br J Ophthalmol 2009;93:1351-1352,1353-1358
לידיעה במדסקייפ