מנתונים חדשים, שהוצגו במהלך כנס ה-American Society of Retina Specialists, עולה כי חולים עם ניוון מקולארי גילי (AMD או Age-related Macular Degeneration), הנוטלים טיפול באספירין, יכולים להמשיך בנטילת הטיפול התרופתי ללא חשש מפני החמרה במחלה העינית. החוקרים מוסיפים כי הפסקת הטיפול באספירין עשויה להוביל לתחלואה ותמותה מוקדמת.
לאחר סקירת ספרות זיהו החוקרים 197 מחקרים קרדיווסקולאריים עם כ-167,000 משתתפים וארבעה מחקרים אופתלמולוגיים עם כ-13,000 משתתפים. מחקרים אקראיים ומבוקרי-פלסבו מספקים את העדות הבולטת ביותר להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם עם טיפול באספירין.
במטה-אנליזה של כלל המחקרים, התועלת המוכחת היטב של הטיפול באספירין עלתה על הסיכון האפשרי לניוון מקולארי. הנתונים ממחקרים אופתלמולוגיים היו מעט מעורבים ולא הגיעו להחלטה ברורה. עם זאת, המומחים סבורים כי על החולים להמשיך בטיפול באספירין, למרות הסיכון האפשרי להחמרת ניוון מקולארי.
החוקרים כותבים כי 40% מהחולים עם ניוון מקולארי גילי סובלים גם ממחלה קרדיווסקולארית, ולכן לא מפתיע לגלות כי חולים רבים הנוטלים טיפול באספירין סובלים ממחלה עינית. מטופלים הנוטלים אספירין הם בד"כ אלו החולים ביותר.
העובדה כי שלושה מחקרים הצביעו על סיכון מוגבר לניון מקולארי עם אספירןי ושני מחקרים אחרים הדגימו סיכון מופחת אינה מספקת הנחיה ברורה לרופאים.
החוקרים מסבירים כי במרכז הרפואי שלהם, רופאים מפסיקים את הטיפול באספירין בחולים לאחר דימום מתחת לרשתית. הם מטפלים בדימום ולאחר מכן ניתן לנסות השבת טיפול במינון מופחת לאחר 2-3 שבועות. עם זאת, הם מודים כי גישה זו לחלוטין אינה מוכחת וכי מרבית החולים חוששים מפני המשך טיפול באספירין. בפרט, אלו שאיבדו את הראיה בעין אחת חוששים מפני אובדן ראיה בעין השניה.
מתוך כנס מטעם ה-ASRS
לידיעה במדסקייפ