מאת ד"ר עמית עקירוב
מתוצאות מחקר חדש בבעלי חיים, שפורסמו בכתב העת Translational Psychiatry, עולה כי קשר בין מתחים בשלב מוקדם במהלך החיים ובין עליה בשכיחות התנהגות אגרסיבית בבגרות.
החוקרים משוויץ מצאו כי בחולדות ממין זכר שנחשפו לחוויות מעוררות-פחד סביב גיל ההתבגרות, נרשמו שיעורי אגרסיביות גבוהים וממושכים יותר בבגרות, גם בהשוואה לחולדות שלא נחשפו לחוויות אלו.
בחולדות שנחשפו למתחים סביב גיל ההתבגרות הודגמה היפראקטיביות באזור האמיגדלה, אזור במוח המעורב בתגובה הרגשית. מנגד, באותן חולדות זוהתה פעילות מעטה בקורטקס האורביטו-פרונטאלי.
באמצעות פרוטוקול שפיתחו החוקרים במעבדותיהם, 43 חולדות נחשפו פעמים חוזרות לפרוצדורות מעוררות-פחד במהלך תקופת ההתפתחות, הדומה למרווח הזמן שבין הילדות וגיל ההתבגרות בבני אדם. תקופה זו נבחרה באופן ספציפי מאחר שמדובר בתקופת הבשלה משמעותית של תהליכים באזורים במוח החשובים לרגש ולתפקוד הקוגניטיבי.
כאשר החולדות הגיעו לגיל ההתבגרות, החוקרים בחנו את הפעילות המוחית ביחד עם שינויים באזורים ספציפיים במוח בביטוי הגנים MAOA ו-5HTT, כאשר ידוע כי וריאנטים בגנים אלו מעלים את הנטייה של בני אדם להתנהגות אגרסיבית.
החוקרים מצאו עליה ברמת הביטוי של הגן MAOA בקורטקס הפרה-פרונטאלי.
שינויים בביטוי הגנים נקשרו גם עם שינויים אפי-גנטיים – במילים אחרות, חשיפה לפרוצדורות מעוררות-פחד במהלך התקופה שסביב גיל ההתבגרות הובילה לשינוי ארוך-טווח בחשיפה לגן MAOA. החוקרים מצאו עוד כי טיפול בחולדות אלו במעכבי MAOA בגיל ההתבגרות הביא לנסיגה בהתנהגות האנטי-סוציאלית על-רקע חשיפה למתחים.
מהמחקר עולה כי אנשים שנחשפו לטראומה במהלך הילדות אינם סובלים רק ממצוקה פסיכולוגית, אלא חלים גם שינויים במבנה המוח שלהם. ממצאים אלו מוסיפים ממד נוסף להשלכות של התעללות בתקופת הילדות.
Transl Psychiatry. Published online January 15, 2013
לידיעה במדסקייפ