התעללות מינית בילדים היא תופעה נפוצה, ורופאי ילדים חייבים לדעת כיצד להגיב למצבים אלו, כך לפי הנחיות חדשות מטעם ה-American Academy of Pediatrics, שפורסמו בכתב העת Pediatrics ומעלות שוב את החובה החוקית של רופאים לדווח על התעללות לרשויות החוק או הסוכנויות להגנה על הילד.
הם גם מספקים המלצות באשר לאופן השיחות עם רופאים, כיצד לראיין ילדים, מה לכלול ברשומה הרפואית ומה לבחון בבדיקה הגופנית של הילד, כמו גם אילו בדיקות עזר להשלים וכיצד להגן על הבריאות הנפשית והרגשית של הילד. בנוסף, ההנחיות מדגישות את הצורך שרופאים יהיו מודעים לעזרת המומחים הזמינה להם בקהילה.
על רופאי ילדים להתייחס לכל חשש לאפשרות של התעללות מינית בילדים באופן אובייקטיבי, מקיף ועם ראש פתוח. כאשר עולה הנושא של התעללות מינית אפשרית במהלך הביקור הרפואי, על רופאים להתייחס לחמש נקודות עיקריות:
· על רופא הילדים לקבוע אם הילד בסיכון לנזק נוסף במידה וישוב לביתו. במידה והילד עשוי להיות בסיכון, אזי מדובר במצב חירום להגנת הילד, ויש ליצור קשר עם שירותי ההגנה על הילד או רשויות החוק.
· בהעדר סיכון מיידי, על הרופא לקבוע אם ישנה עדות להתעללות חשודה המחייבת אותו ליצור קשר עם רשויות החוק או שירותי ההגנה על הילד. הסף לדיווח הוא נמוך. על רופאי הילדים לדווח על מצבים בהם קיים חשד סביר להתעללות בילד. על רשויות ההגנה על הילד לערוך בירור מקיף לאבחנה.
· על רופאי הילדים להעריך את הפגיעה האפשרית בבריאות הנפשית של הילד ולהפנות את הילדים לטיפול נפשי באופן דחוף, מאחר ועלולים לסבול מתסמונת דחק בתר-חבלתית ודיכאון או עשויים לעמוד במוקד כאס משפחתי לאור הגילוי.
· על רופאי ילדים לערוך בדיקה גופנית מקיפה לקבוע אם הילד נפצע, למרות שניתן לדחות את הבדיקה הגופנית במידה והחשד להתעללות היה בעבר הרחוק והילד ללא תסמינים.
· לסיום, במידה וההתעללות הייתה לאחרונה וכללה החלפת נוזלי גוף, יש להפנות מיידית את הילד לאלו היכולים לאסוף עדויות זיהוי פלילי, דוגמת מרפאות מיוחדות או חדרי מיון. מדינות רבות דורשות איסוף עדויות אלו במידה ועלה חשש להתעללות ב-72 השעות האחרונות, למרות שהעלייה בבדיקות DNA עשויה להרחיב את ערך העדויות הפליליות אף מעבר ל-72 שעות.
Pediatrics. Published online July 29, 2013
לידיעה במדסקייפ