מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology, עולה כי התעללות רגשית בילדות מלווה בסיכון מוגבר למיגרנה בבגרות. החוקרים מסבירים כי התעללות רגשית, העשויה לכלול תחושות כי הילד אינו רצוי או אינו אהוב, גורמת נזק רב.
המחקר כלל נתונים אודות למעלה מ-14,000 מבוגרים בגילאי 24-32 שנים מהגל הרביעי של נתוני National Longitudinal Study of Adolescent Health. המחקר החל בשנת 1995 עם הגל הראשון, כאשר הילדים היו בכיתות ז'-יב'. הגל הרביעי נערך בשנים 2007-2008.
בגל זה, 14% מהמשתתפים דיווחו על אבחנה של מיגרנה, עם שכיחות גבוהה פי שלוש בבנות. החוקרים מציינים כי שיעורים אלו עולים בקנה אחד עם השיעורים באוכלוסיה הכללית. הגיל הממוצע בעת האבחנה של המשתתפים במחקר עמד על 18 שנים.
במהלך גל זה, המשתתפים התבקשו לראשונה לציין שלושה סוגי התעללות בילדות – רגשית, גופנית ומינית. המשתתפים דיווחו באיזה גיל החלה ההתעללות וכמה פעמים אירעה.
47% מהמשתתפים דיווחו על התעללות רגשית, 18% נחשפו להתעללות גופנית ו-5% סבלו מהתעללות מינית.
60.5% מהחולים עם מיגרנה דיווחו על חשיפה להתעללות בילדות, כמו גם 49% מאלו ללא אבחנה של מיגרנה. התעללות בילדות לוותה בעליה של 55% בסיכוי לאבחנת מיגרנה, לאחר תקנון לגיל, הכנסה, גזע ומין.
החוקרים זיהו קשר בצורת U – באדם שנחשף להתעללות פעם אחת תועד סיכון גבוה למיגרנה, אך בחשיפה להתעללות פעמיים, 3 פעמים, 4 פעמים, 5 פעמים, הסיכון היה נמוך יותר, אך כאשר הגיעו ל-6-10 חשיפות להתעללות ויותר, אז הסיכון עלה שוב. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם תיאוריית התפתחות עמידות.
בהשוואה להתעללות מינית וגופנית, להתעללות רגשית הייתה השפעה גדולה יותר על מיגרנה (יחס סיכויים של 1.52). לאחר תקנון לדיכאון וחרדה רק התעללות רגשית נותרה משמעותית סטטיסטית.
החוקרים מסבירים כי ממצאי המחקר אינם מעידים על קשר סיבה-תוצאה, אם כי נראה כי ככל שהמשתתפים נחשפו ליותר סוגי התעללויות כך הסיכוי למיגרנה בבגרות היה גדול יותר.
מתוך כנס ה-AAN
לידיעה במדסקייפ