א', גבר כבן 25 ממושב במרכז הארץ, הובא לטיפול על ידי הוריו בשל שינוי קיצוני בהתנהגותו. בדיקתו העלתה כי א' סובל ממצב פסיכוטי לראשונה בחייו ובירור קצר העלה כי א' נהג לעשן קנביס מאז היה בן 16, וכי בשנים האחרונות שימוש זה הפך ליומיומי. א' ניסה לצמצם בעבר את השימוש בקנביס, בעיקר בשל העלות הגבוהה הכרוכה בשימוש יומיומי, אולם הבחין כי הוא סובל ממתח רב וקשיי שינה בימים בהם אינו משתמש בקנביס.
סיפורו של א' הוא שכיח למדי, ומזה שנים ידוע כי שכיחות השימוש בסמים בכלל ובקנביס בפרט גבוהה יותר בקרב מתמודדים עם הפרעות פסיכיאטריות. עם זאת, אנו נתקלים בבעיית הביצה והתרנגולת – האם קנביס גורם להפרעה הנפשית? או שמא ההיפך הוא הנכון וההפרעה הנפשית היא המובילה לשימוש בקנביס? הייתכן שהקשר בין שימוש בקנביס להפרעות נפשיות נובע מניסיון של המשתמשים לטפל במגוון בעיות כגון מצב רוח ירוד, מתח, זיכרונות טראומטיים ובעיות שינה?
סקירה מקיפה אשר פורסמה בארה"ב בשנת 2017(1) בחנה את כלל המחקרים שפורסמו משנת 1999 ברחבי העולם ואשר בחנו את יעילותו של הקנביס כטיפול במחלות שונות ואת השפעותיו השליליות. כדוגמאות למצבים בהם הסקירה מצאה כי קנביס עשוי להועיל ניתן למנות כאב כרוני, הקלת בחילה במטופלי כימותרפיה, טיפול במתח שריר מוגבר בחולי טרשת נפוצה ושיפור בהפרעות שינה משניות למספר הפרעות ספציפיות. מנגד, נמצא כי צריכת קנביס קשורה להתפתחות מצבים פסיכוטיים וסכיזופרניה, הגברת סיכון לאובדנות, עליה קלה בסיכון להתפתחות דכאון ופגיעה במגוון יכולות חשיבה וזיכרון.
סקר הרשות למלחמה בסמים מ-2017(2) העלה כי חלה עלייה ניכרת בשימוש בקנביס בישראל בשנים האחרונות: 27% מהאוכלוסייה הבוגרת דיווחו על שימוש בקנביס בשנה האחרונה, כאשר בקרב גילאי 22 עד 25 אחוזי השימוש בשנה האחרונה מתקרבים לכמחצית מהאוכלוסייה. עליה זו בשימוש עלתה במקביל להתחזקות התפיסה כי השימוש בקנביס כרוך בסיכון נמוך עד אפסי, כך לדעת 22.4% מהאוכלוסייה הבוגרת, ומעל 35% מקרב בני 22 עד 25.
על רקע שימוש נרחב זה באוכלוסייה, תופסת בשנים האחרונות גישת מזעור הנזקים אחיזה הולכת וגוברת בשדה הטיפולי. גישה זו יוצאת מתוך הנחה שלא תמיד נצליח למנוע נטילת סיכונים באוכלוסייה, אך כי יש בידינו למזער את הסיכונים והנזקים הכרוכים בהתנהגויות שונות. דוגמאות שכיחות ליישום גישה זו כוללות שימוש בחגורות בטיחות כאמצעי למזעור הסיכונים שבנהיגה או מתן חינוך מיני ואמצעי מניעה למתבגרים לקראת התחלת פעילות מינית.
באופן דומה, בידינו מידע רב לגבי הסכנות הכרוכות בשימוש בקנביס וביכולתנו לספק למשתמשים הנחיות לשימוש בטוח יותר. קבוצת חוקרים בקנדה בראשות בנדיקט פישר, הוציאה במהלך 2017 שורת המלצות בנוגע לשימוש בטוח בקנביס(3). ההמלצות פורסמו בירחון האמריקאי לבריאות הציבור וזו תמציתן:
1. הדרך היעילה ביותר לצמצום סיכוני השימוש בקנביס הינה הימנעות משימוש. כל מי שבוחר להשתמש בקנביס צריך להכיר בעובדה כי הוא נוטל על עצמו מגוון סיכונים לטווח הקצר והארוך. סיכונים אלה משתנים בסבירותם וחומרתם כתלות במאפייני המשתמש, דפוס השימוש ומאפייני החומר הנצרך.
2. התחלת שימוש בגיל צעיר (לפני גיל 18 ובייחוד לפני גיל 16) קשורה לסיכון מוגבר להשלכות שליליות חמורות. סיכונים אלו גבוהים במיוחד בשימוש תכוף בכמות גדולה שהחל בגיל צעיר. ההמלצה לבני נוער – המתינו. ככל שתעכבו את התחלת השימוש בקנביס, כך יפחת הסיכון.
3. בקנביס מגוון חומרים פעילים. שני חומרים הנמצאים בריכוזים גבוהים יחסית הם ה-THC וקנבידיול, או CBD. מרבית ההשפעות המוכרות של השימוש בקנביס (אופוריה, הגברת תיאבון, הפחתת כאב) נגרמות על ידי ה-THC, בעוד שה-CBD הינו בעל השפעות נוגדות חרדה ונוגדות פסיכוזה. שימוש בחומרים בעלי יחס גבוה של THC ל-CBD כרוך בסיכון מוגבר למגוון השלכות שליליות. מרבית המשתמשים אינם יודעים את ריכוז החומרים בקנביס אותו הם מעשנים, אך בשנים האחרונות החברות המספקות קנביס רפואי בישראל מספקות נתונים לגבי ריכוז חומרים אלו בזני הקנביס השונים אותם הן מספקות. בהינתן ההשפעה הממתנת של CBD על תוצאים שליליים תלויי THC, מומלץ להשתמש בחומרים בעלי יחס גבוה של CBD ל-THC.
4. שימוש בקנבינואידים סינטטיים, הידועים בארץ בעיקר בשם "נייס גאי", כרוך בסיכון מוגבר להתפתחות הפרעות נפשיות וגופניות חמורות, כולל מוות. מומלץ להימנע כליל משימוש בחומרים אלה.
5. עישון קבוע של קנביס, אשר מתבצע במרבית המקרים ללא פילטר, גורם נזק לדרכי הנשימה. ככלל, מומלץ למי שמשתמש באופן קבוע בקנביס לעבור לשימוש במאדה ("וייפורייזר") המחמם את החומר במידה מספקת למיצוי החומרים הפעילים מבלי לשרוף אותו.
6. מומלץ להימנע משימוש ב"שאיפה עמוקה" כאמצעי להגברת ספיגת החומר הפעיל, כיוון שעישון באופן זה מעלה באופן משמעותי ספיגה של רעלנים למערכת הנשימה.
7. קיימות עדויות מוצקות לכך ששימוש תכוף בקנביס (4 פעמים בשבוע או יותר) נמצא קשור לסיכון מוגבר משמעותית להתפתחות הפרעות נפשיות ופגיעה ביכולות חשיבה וזיכרון שונות. הפחתת שימוש למקסימום של אחת לשבוע תקטין משמעותית סיכונים אלה.
8. נהיגה תחת השפעת קנביס מעלה סיכון למעורבות בתאונות דרכים. מומלץ להימנע מנהיגה למשך לפחות 6 שעות משימוש בקנביס. שילוב עם אלכוהול מעלה משמעותית את הסיכונים בנהיגה.
9. ישנן קבוצות באוכלוסייה המצויות בסיכון מוגבר להתפתחות תופעות שליליות כתוצאה משימוש בקנביס, להן מומלץ להימנע ככל הניתן מצריכתו. קבוצות אלו כוללות אנשים שחוו מצבים פסיכוטיים או התמכרות לחומרים, אנשים שיש להם קרובים מדרגה ראשונה שחוו מצבים כגון אלה ונשים בהריון.
10. מומלץ להימנע ככל הניתן משילוב גורמי סיכון . לדוגמא – שימוש תכוף מגיל צעיר בקנביס עשיר ב-THC צפוי להגביר באופן משמעותי את הסיכון הכרוך בצריכת קנביס.
(*) הכותב הוא, פסיכיאטר מומחה ב"קטבים" – מרכז הוליסטי לטיפול יום המיועד לשיקום מתמודדים עם הפרעות נפשיות שונות, ומשמש כפסיכיאטר במרפאה להתמכרויות ותחלואה כפולה במרכז לבריאות הנפש "לב השרון".
מקורות:
1. The Health Effects of Cannabis and Cannabinoids: The current state of evidence and recommendations for research. Washington, D.C.: National Academies Press; 2017.
2. הראל-פיש י, אזרחי י. השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב האוכלוסיה הבוגרת בישראל - המחקר האפידמיולוגי הארצי לשנת 2016. 2017.
3. Fischer B, Russell C, Sabioni P, van den Brink W, Le Foll B, Hall W, et al. Lower-Risk Cannabis Use Guidelines: A Comprehensive Update of Evidence and Recommendations. Am J Public Health. American Public Health Association; 2017 Aug 12;107(8):e1–12.