התשובה לשאלה אם לאלכוהול השפעה חיובית או שלילית על בריאות הלב עדיין אינה ברורה, מאחר ועד כה לא נערך מחקר אקראי ומבוקר לבחינת הסוגיה הזו. במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal טוענים מומחים כי למרות שיש המצטטים סיבות אתיות למיעוט הנתונים האקראיים, לא בטוח שזו הגישה הנכונה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נתונים תצפיתיים דיווחו על קשר בצורת U בין צריכת אלכוהול ובין סיבוכים לבביים, כאשר צריכת כמות קטנה (עד משקה אחד ביום בנשים ועד שני משקאות ביום בגברים) מלווה בסיכון מופחת לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה, בהשוואה להימנעות כליל מצריכת אלכוהול או בהשוואה לצריכת אלכוהול בכמות גדולה.
דפוסי שתיית אלכוהול, סוגי האלכוהול שנבחנו וגורמים שנקשרו עם צריכת אלכוהול, דוגמת מצב סוציו-אקונומי, רמת השכלה ודפוסי תזונה, עשויים כולם להיות מתווכים חשובים של השפעות צריכת אלכוהול על הלב. צריכת אלכוהול עשויה גם להשפיע באופן שונה על לב בריא, בהשוואה להשפעה באלו עם מחלת לב ידועה. בנוסף, ההשפעה של אלכוהול על התוצאים הכליליים עשויה להיות שונה מההשפעה על הסיכון להפרעות קצב, אירוע מוחי, או אי-ספיקת לב.
חשוב להבין כי גם קיימת השפעה חיובית לצריכת אלכוהול מתונה, סך ההשלכות הבריאותיות עדיין עשוי להיות שלילי כאשר לוקחים בחשבון את הסיכון למחלות ממאירות, פציעות ושחמת כבד משנית לצריכת אלכוהול.
הנתונים התצפיתיים בספרות הרפואית שהובילו לטענה הנפוצה כי צריכת אלכוהול מתונה עשויה להשפיע לטובה על הלב נתונים לאותן מגבלות וסיכון להטיות וערפלנים כמו כל מחקר תצפיתי אחר. יש דיווחים חוזרים על תוצאות חיוביות והסברים ביולוגיים אפשריים אשר הצביעו על קשר לא-סיבתי בין צריכת אלכוהול ובין השפעה חיובית על הלב.
למרות שרבים מתפתים לעדויות שרמזו לקשר בצורת U בין צריכת אלכוהול והתוצאות הלבביות, אלו בהחלט עשויים לנבוע מהטיות או ערפלנים ואינן בהכרח מעידות על קשר סיבתי.
החוקרים מדגישים כי ללא תלות בעקביות העדויות העולות ממחקרים תצפיתיים, לא ניתן להתבסס על אלו בכדי לקבוע המלצות בנושא צריכת אלכוהול. עם זאת, לאור המציאות בה כנראה לעולם לא תהיה תשובה ברורה לשאלה זו, נראה שאין בררה אלא לקבל כי צריכה נמוכה-עד-מתונה של אלכוהול באלו ללא מחלת לב משמעותית או שחמת כבד.
Eur Heart J. 2019;40(9):712-714
לידיעה במדסקייפ