עם גילוי המחלה טיפול נכון של קרובי המשפחה מוביל להטבה במצב החולה וצמצום הוצאות הטיפול ב 29%
מחקר חדש (1) שפורסם לאחרונה במגזין Brain מצא כי בני משפחה וקרובים אפקטיביים יותר בגילוי מוקדם של המחלה ממבחני הזיכרון, האמצעי הרווח בעולם הרפואה לגילוי מוקדם של סימני המחלה. מחקר נוסף, שהוצג בכנס של איגוד האלצהיימר הבינלאומי ובחן את שלב הטיפול בחולים בהם אובחנו סימני אלצהיימר, גילה כי משפחות שקיבלו תמיכה וחניכה אישית ממערכת הבריאות הצליחו לייעל את הטיפול בחולה ולהטיב את מצבו, בד בבד עם חיסכון משמעותי בעלויות הטיפול הרפואי.
במסגרת המחקר, שנערך באוניברסיטת וושינגטון, סט לואיס בארצות הברית, ובחן את תפקיד קרובי המשפחה באבחון המוקדם של אלצהיימר, נשאלו בני משפחה וקרובים של 251 אנשים בסיכון על בעיות הזיכרון ועל סימנים מקדימים לבעיות ביכולת השיפוט, כאשר תשובה חיובית לשני נושאים או יותר העידה על קיומו של אלצהיימר בשלב מוקדם.
בין הנושאים שנבדקו: החלטות כלכליות שגויות או בעיות אחרות ביכולת השיפוט; גילוי עניין מופחת או איבוד עניין בתחביבים או בפעילויות אהובות; חזרה על שאלות, סיפורים או משפטים שונים; קושי ללמוד כיצד להשתמש במכשיר כלשהו, כגון שלט הטלוויזיה או המיקרוגל; נטייה לשכוח את החודש או את השנה בה הם נמצאים; קשיים בביצוע פעולות בנקאיות שונות, כגון כתיבת צ'ק; קושי לזכור פגישות שנקבעו ובעיות חוזרות בחשיבה ובזיכרון. במקביל נבדקו בדיקות הדמיה ומעבדה עדכניות ביותר העשויות לאשר את האבחנה.
לאחר שהשיבו על השאלון הושוו תוצאות השאלונים לממצאים רפואיים נמצא כי השאלונים שמולאו ע"י קרובי משפחה היו מדויקים יותר ממבחני הזיכרון הבסיסיים שנוהגים לערוך רופאים בלבד על מנת לנסות ולאתר סימנים מוקדמים לאלצהיימר. מבחני הזיכרון עלולים להיות מושפעים מהתחושה המנטאלית ורמת הריכוז הרגעית של המטופל וכמו כן מהשפעות סביבתיות ומרמת הלימוד. בנוסף, מטופלים הסובלים מאלצהיימר בשלבים מוקדמים אינם מודעים לבעיות הזיכרון שלהם ולכן לא ניתן לקבל מהם במהלך האבחון מידע אמין.
חשיבות בני המשפחה באה לידי ביטוי גם באספקטים אחרים במחלת האלצהיימר. במחקר אחר שנערך במיניאפוליס (2) נמצא כי גילוי מוקדם בשילוב תמיכה וליווי אישי של מערכת הבריאות את החולים ומשפחותיהם הביא לצמצום עלויות הטיפול בחולים בשיעור של 29%.
המחקר בחן 1607 קשישים מעל גיל 70, הסובלים מסימנים מקדימים של אלצהיימר. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות, כאשר הראשונה כללה 347 חולים אשר הוכנסו עם בני משפחותיהם לתוכנית אישית הבנויה משיחות עם אנשי מקצוע, מתן המלצות לטיפול במטרה להאט את התפתחות המחלה ולספק את צורכי החולה באופן מיטבי, מתן חומרי מידע, סיוע בזיהוי צרכי החולים ותמיכה ישירה וליווי בטיפול בחולה. הקבוצה השנייה כללה 1260 חולים שאובחנו בשלב מוקדם המטופלים בתוכנית הטיפול הרגילה בחולה, שאינה כוללת ליווי אישי והדרכה למשפחות. לאחר תקופה של שנה נמצא כי התמיכה והליווי אישי של מערכת הבריאות במשפחות החולים הביא לצמצום עלויות הטיפול בהם בשיעור של 29% ביחס לשנה שלפני גילוי המחלה, לעומת צמצום של כ-6% בעלויות הטיפול בקבוצה שלא השתתפה בתוכנית התמיכה.
בהתייחס לתוצאות המחקר, חשוב לציין כי מערכת הבריאות בישראל מעניקה לחולים מעטפת רפואית מהמתקדמות בעולם. יחד עם זאת, ליווי וחניכת המשפחות וקרובי החולים נעשה על ידי עמותות ולא באופן מוסדר באמצעות שלטונות הבריאות.
אבחון מוקדם של אלצהיימר חשוב להצלחת הטיפול במחלה. מחקרים הוכיחו שלתרופות לאלצהיימר המבוססות על החומר הפעיל ממנטין, דוגמת אביקסה, ולתרופות המבוססות על בלימת אצטילכולין אקסטרז, דוגמת רמיניל, קיים גם ערך מניעתי והתרופות משיגות יעילות גדולה יותר ומשפרות את איכות חיי החולה ככל שהטיפול מתחיל בשלב מוקדם יותר. בנוסף להיבט החשוב של הצלחת הטיפול התרופתי, מאפשר הגילוי המוקדם היערכות טובה יותר וחניכה של רשויות הבריאות את בני המשפחה לטיפול בחולה, גורם נוסף התורם לשיפור במצב החולה.
(*) פרופ' יאיר למפל, מנהל המחלקה הנוירולוגית, המרכז הרפואי וולפסון
-
James E. Galvin, Relationship of dementia screening tests with biomarkers of Alzheimer’s disease, Brain (2010) 133 (11): 3290-3300.
doi: 10.1093/brain/awq204
-