דר רויטל גנדלמן מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה
Rockwood K. Size of the treatment effect on cognition of cholinesterase inhibition in Alzheimer’s disease. J Neurol Neurosurg Psychiatry 2004;75:677-685.
רקע.
למרות שמעכבי כולינאסתרז נמצאים בשימוש מספר שנים לטיפול במחלת אלצהיימר, קיימים עדיין ספקות לגביי מידת יעילותם. הרבה מהניסויים קצרים, מדדי התוצאה בעייתיים, חולי הניסוי בריאים יותר באופן כללי מרוב החולים במחלה והשפעות הטיפול נדמות כקטנות. בנוסף לכך קיימת דאגה לגביי צורת הניתוח של הנתונים.
מטרת מאמר זה היתה להבין טוב יותר את המשמעות הקלינית של מעכבי כולינאסתרז במחלת אלצהיימר מהמידע שדווח עד כה. הוא דבק בכך שההשפעות ייחשבו כמשמעותיות מבחינה קלינית אם יש להן משמעות סטטיסטית, הן גדולות מספיק כדי להבחין בהן, מראות השפעה של מינון- תגובה וניתן לחזור עליהן.
שיטות.
בוצע ניתוח כולל של ניסויים שבוצעו במעכבי כולינאסתרז, שמדדי התוצאה הראשוניים בהם היו Alzheimer’s Disease Assessment Scale Cognitive Subscale (ADAS-Cog) והערכה קלינית כללית.
חושבו שני מדדי סיכום כמותיים של השפעת הטיפול Cohen’s d) ) וה- standardised response mean (SRM).
תוצאות.
מידת ההשפעה של מעכבי כולינאסתרז על ADAS-Cog עלתה במקביל לעליית המינון. השפעה דומה נמצאה גם בסולמות להערכה קלינית כוללת.
מסקנות.
מידת ההשפעה של מעכבי כולינאסתרז במחקרים קליניים היא קטנה עד בינונית, הדירה, ומדגימה השפעת מינון-תגובה. על מנת להדריך בהחלטות של יעילות הטיפול בחולים בודדים, יש צורך בתיאורים טובים יותר של תבניות התגובה לטיפול.
הצעות לקריאה נוספת:
1. Mayeux R, Sano M. Treatment of Alzheimer’s disease. N Engl J Med 1999;341:1670-1679.
2. Davis KL, Mohs RC, Marin D, et al. Cholinergic markers in elderly patients with early signs of Alzheimer’s disease. JAMA 1999;281:1401-1406.
3. Fancis PT, Palmer AM, Snape M, et al. The cholinergic hypothesis of Alzheomer’s disease: a review of progress. J Neurol Neurosurg Psychiatry 1999;66:137-147.
4. Trinh NH, Hoblyn J, Mohanty S, et al. Efficacy of cholinesterase inhibitors in the treatment of neuropsychiatric symptoms and functional impairment in Alzheimer’s disease: a meta-analysis. JAMA 2003;289:210-216.