שינויים בהרכב החיידקים במיקרוביום של מערכת העיכול בחולים עם מחלת אלצהיימר עשוי להיות מלווה בסיכון מוגבר לרעלני חיידקים בזרם הדם, ממצא העשוי לסלול את הדרך לפיתוח אפשרויות טיפול חדשות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך הכנס ה-31 מטעם ה-European College of Neuropsychopharmacology.
להערכת השינויים האפשריים בהרכב המיקרוביום על-רקע מחלת אלצהיימר, החוקרים בחנו 30 חולים עם מחלת אלצהיימר, אשר נמצאו חיוביים לעמילואיד-ביתא. הם השוו חולים אלו אל מול 25 ביקורות תואמות ללא ליקוי קוגניטיבי, אשר נמצאו שליליים לעמילואיד-ביתא.
החוקרים אספו דגימות דם וצואה בתחילת המחקר ושוב לאחר חודשיים וארבעה חודשים. הם בודדו דנ"א מדגימות הצואה לבחינה.
מהנתונים עלה כי ברמת הסוג (Genus), Bifidobacterium, Blautia, Dialister, Subdoligranum ו-Citrobacter היו נפוצים יותר משמעותית בדגימות מחולים עם מחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא המחלה. מנגד, זני Prevotella, Roseburia, Parasutterella, Oxalbacter ו-Akkermansia היו פחות נפוצים משמעותית בחולי אלצהיימר.
ברמת המערכה (Phyla), חיידקי Cyanobacteria ו-Verrucomicrobia היו נפוצים יותר בביקורות בריאות, בהשוואה לחולי אלצהיימר. ברמת המחלקה (Class), Acintobacteria היה נפוץ יותר בחולים עם מחלת אלצהיימר, בהשוואה לביקורות הבריאות. הדפוס ההפוך תועד עם Verrucomicrobiae.
ברמת הסדרה (Order), Bifisobacteriales היה נפוץ יותר בחולים עם מחלת אלצהיימר, בעוד ש-Verrucomicrobiales היה נפוץ יותר בביקורות. דפוס דומה זוהה עם Bifidobacteriaceae ו-Verrucomicrobiaceae ברמת המשפחה (Family).
מהשוואת התוצאות עם דגימות שנלקחו במהלך המעקב עלה כי הרכב החיידקים במערכת העיכול, הן ברמת המערכה והן ברמת הסוג, נותר יציב לאורך הזמן. דגימות דם העידו כי רמות LPS (Lipopolysaccharide) היו גבוהות יותר בחולים עם מחלת אלצהיימר, בהשוואה לביקורות.
ממצאים אלו מצביעים על הרכב חיידקים ספציפי על-רקע מחלת אלצהיימר. הם מציעים כי לממצאים אלו עשויה להיות חשיבות בפתולוגיה של המחלה דרך השפעה על חדירות מחסום מערכת העיכול.
מתוך כנס ה-ECNP
לידיעה במדסקייפ