בעוד שמחקרים קודמים הציעו כי רמת השכלה גבוהה עשויה להביא להתפתחות "רזרבה קוגניטיבית" וכך לספק הגנה מסוימת כנגד דמנציה, מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי רמות השכלה גבוהות יותר אינן דוחות הופעת דמנציה ולא משפיעות על התקדמות המחלה.
מטרת המחקר הייתה לבחון את התרומה של רמת השכלה לרזרבה הקוגניטיבית. החוקרים התמקדו ב-2,899 משתתפים מבוגרים, אשר השלימו בדיקות קוגניטיביות שנתיות וכן בחנו תתי-קבוצות של חולים שפיתחו דמנציה (696 חולים) או הלכו לעולמם עם השלמת הערכה נוירו-פתולוגית של סמנים נוירו-דגנרטיביים שונים (752 חולים), כולל 405 חולי דמנציה שהלכו לעולמם.
מהנתונים עלה כי מספר שנות ההשכלה של המשתתפים במחקר עמד על 16.3 שנים, בממוצע. בכלל המדגם, החוקרים זיהו קשר בין רמת ההשכלה ובין התפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי בתחילת הדרך, אך לא זוהה קשר עם קצב השינוי בתפקוד הקוגניטיבי. באלו שפיתחו דמנציה, קצב ההידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי הואץ במהלך 1.8 השנים שקדמו לאבחנה, אך החוקרים לא זיהו קשר בין רמת ההשכלה ובין הופעת או קצב ההידרדרות המואצת.
בקרב אלו שהלכו לעולמם, קצב ההידרדרות הקוגניטיבית הואץ בממוצע 3.4 שנים לפני המוות, אך רמת השכלה גבוהה יותר נקשרה עם הופעה מוקדמת יותר (ולא מאוחרת יותר) של הידרדרות מואצת ולא נקשרה עם קצב ההאצה. רמת השכלה גבוהה יותר לוותה בסיכוי קטן יותר לאוטמים מוחיים, אך לא נקשרה עם סמנים נוירו-פתולוגיים אחרים.
ממצאים אלו מציעים כי התרומה של רמת ההשכלה לרזרבה הקוגניטיבית מוגבלת לגיל צעיר, אך לא ניתן לזהות קשר דומה בגיל מבוגר.
Neurology 2019
לידיעה ב-MedPage Today