מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס הווירטואלי מטעם ה-American Academy of Neurology עולה כי הפרעות שינה מלוות בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית בחולים עם מחלת אלצהיימר.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 404 חולים עם מידע שנמסר מפי מטפל על תוצאות שאלון Neuropsychiatric Inventory Questionnaire Quick Version (NPI-Q) להערכת התנהגויות במהלך הלילה (Nighttime Behaviors, או NTB), הכוללות השכמות תדירות במהלך הלילה, יקיצה מוקדמת בבוקר ו/או מספר מוגזם של תנומות במהלך היום.
בעת הביקור הראשון, בכל המשתתפים תועד מדד מיני-מנטל של 24 נקודות ומעלה וקצב הידרדרות קוגניטיבית נקבע על-פי השינוי במדדי מיני-מנטל לאורך הביקורים. בכל המשתתפים נקבעה אבחנה של מחלת אלצהיימר מוכחת בבדיקה לאחר המוות. הערכה קלינית נוספת שימשה לקביעת גנוטיפ APOE.
מדגם המחקר כלל 74 משתתפים עם הפרעות שינה ו-330 משתתפים ללא הפרעות שינה, בגיל דומה בתחילת המחקר (78 לעומת 79 שנים, בהתאמה) וגיל תמותה דומה (83 לעומת 84 שנים, בהתאמה), כמו גם אחוז נשאי APOE e4 (45% לעומת 47%, בהתאמה) ושיעור החולים עם אנגיופתיה עמילואידית במוח (68% לעומת 72%).
מהנתונים עולה כי בקרב אלו עם הפרעות שינה תועד שיעור גבוה יותר משמעותית של הידרדרות קוגניטיבית, בהשוואה לאלו ללא הפרעות שינה (3.3- לעומת 2.45- נקודות לכל שנה).
ההבדל המובהק היה מוגבל לנשאי APOE e4, כמו גם באלו עם אנגיופתיה עמילואידית במוח ו/או איסכמיה וסקולארית ופתולוגיה המורגית.
החוקרים מסבירים כי מאחר ולא זוהו הבדלים בשכיחות גורמי סיכון להידרדרות קוגניטיבית בין אלו עם ובלי הפרעות שינה, ממצאי המחקר מרמזים כי הפרעות השינה הן האחראיות להבדלים שתועדו במחקר. עם זאת, הם קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.
מתוך כנס ה-AAN
לידיעה במדסקייפ