1/9 - Celecoxib יעיל כנגד Colorectal Adenoma, אך הסיכון הקרדיווסקולרי נותר גבוה - מתוך ה-NEJM
מתוצאות הראשוניות של מחקר APC (Adenoma Prevention with Celecoxib) ומחקר PreSAP (Prevention of Colorectal Sporadic Adenomatous Polyps) עולה כי שימוש ב-Celecoxib נראה מבטיח כנגד Colorectal Adenoma. אולם, החוקרים מזהירים כי הסיכון הקרדיווסקולרי בעקבות מעכבי COX-2 נותר גבוה, ויש לעקוב מקרוב אחר הסכנה.
מחקר APC כלל 2035 חולים ובדק את הטיפול ב- Celecoxibבמינון של 200 או 400 מ"ג, פעמיים ביום. במחקר PreSAP נכללו 1560 חולים ונבדק הטיפול במינון 400 מ"ג בלבד.
תוצאות יעילות הטיפול היו דומות בשני המחקרים. בשני המחקרים נמצא קשר בין הטיפול ב- Celecoxib וירידה בסיכון ל-Metachronous Adenoma ואדנומות מתקדמות לעומת טיפול פלסבו. הסיכון היחסי לאדנומות מתקדמות בחולים שנטלו Celecoxib במינון 200 מ"ג, פעמיים ביום במחקר APC היה 0.43, והיה דומה לזה של המטופלים במינון 400 מ"ג פעם ביום במחקר PreSAP : 0.49 .
מאידך, מנתונים משולבים ממחקר APC ו-PreSAP , שנכללו במטה-אנליזה שנערכה לאחרונה, עולה כי הסיכון הקרדיווסקולרי גדל כמעט פי 2 בעקבות טיפול Celecoxib, בהשוואה לטיפול פלסבו.
לכן, לאור הסיכון הקרדיווסקולרי הקשור בטיפול במעכבי COX-2, לא ניתן להמליץ על טיפול Celecoxib באופו רוטיני למניעת Colorectal Adenoma.
עם זאת, ד"ר נדיר ארבר מהמרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בת"א כותב בסיכומו כי באמצעות ניטור ומעקב, Celecoxib עשוי לשחק תפקיד בהורדת הסיכון לאדנומות במעי הגס והרקטום.
N Engl J Med. 2006;355:873-884, 885-895, 950-952.
3/9 - הקשר בין חומצות שומן חופשיות והתפקוד הלבבי בחולים הסובלים מהשמנת-יתר (Am J Clin Nutr)
ממחקר זה עולה כי בחולים הסובלים מהשמנת-יתר שכיחה רמה גבוהה של חומצות שומן חופשיות, הקשורה בתפקוד דיאסטולי ירוד של חדר שמאל. השמנת-יתר מאופיינת בדיסרגולציה של המטבוליזם בגוף ומטרת המחקר הייתה לקבוע אם הפרעה זו למטבוליזם משפיעה לרעה על התפקוד הלבבי.
במחקר הנוכחי העריכו החוקרים את המדדים המטבוליים והלבביים ב-64 חולים עם BMI גבוה מ-35. חציון גיל המשתתפים עמד על 46 שנים וחציון BMI עמד על 51.5.
38% מהמשתתפים היו חולים בסוכרת, 53% סבלו מיתר לחץ דם ותנגודת לאינסולין אובחנה ב-90% מהמשתתפים.
נמצא קשר הפוך בין רמת חומצות שומן חופשיות, שהיתה גבוהה באוכלוסיית המחקר, ובין התפקוד הדיאסטולי. יתרה מזאת, ב-40% מהמשתתפים זוהתה הפרעה דיאסטולית לאחר תיקנון לגיל הנבדק.
החוקרים מסכמים וכותבים כי תוצאות המחקר תומכות בהשערה הרווחת לפיה עודף חומצות שומן חופשיות פוגע בתפקוד הלבבי. החוקרים מכינים בימים אלו מחקר לבדיקה אם ההפרעות המטבוליות והלבביות, השכיחות בחולים הסובלים מהשמנת-יתר, הפיכות בעקבות ניתוח להצרת קיבה.
Am J Clin Nutr 2006;84:336-341
6/9 - מוות קרדיאלי פתאומי אולי אינו פתאומי כל כך... (מתוך Circulation)
ממחקר זה, שפורסם במהדורת ספטמבר של Circulation, עולה כי ייתכן ומוות קרדיאלי פתאומי אינו כל כך פתאומי. לעיתים קרובות מוות קרדיאלי פתאומי מופיע אחרי סימפטומים של אירוע לב הנמשכים יותר משעה, דבר המרמז על כך שלחולים רבים יש תסמונת קרדיאלית ידועה לפני האירוע הקטלני.
סימפטומי אזהרה המופיעים לפני המוות נמשכים לתקופה די ארוכה ברוב החולים באופן מפתיע. הסימפטומים הללו לא מתורגמים כמו שצריך ע"י המטופל או סביבתו אשר מתעלמים מהם או מכחישים אותם, למרות נוכחות של מחלה קרדיאלית קיימת או של גורמי סיכון קרדיאליים. מסקנות המחקר מציעות לפעול ללימוד הציבור, החולים וקרוביהם לזהות ולהגיב לסימפטומים של מחלת לב בכדי להשיג את הורדת התמותה המיוחסת למוות פתאומי.
החוקרים בדקו מידע על מקרים של מוות קרדיאלי פתאומי מחוץ לבית החולים במערכת הרפואה הדחופה של ברלין בגרמניה. במהלך מקרה של דום לב פתאומי, הרופא של טיפול נמרץ ראיין את כל העדים הזמינים דרך שאלון. השאלון שימש לאיסוף מידע בנוגע להיסטוריה הרפואית של החולה, לשימוש בתרופות ולכל סימנים או סימפטומים קודמים והמשך שלהם.
המחקר כלל 5831 משימות הצלה במהלך שנה שלמה. 460 מהם כללו חולים עם דום לבבי משוער. ב-72%, הדום הלבבי קרה בבית, וב-67% הוא קרה בנוכחות עדי ראייה. מידע על הסימפטומים, שהופיעו לפני האירוע, היה זמין ב-80% מכל החולים.
מידע בנוגע להיסטוריה הרפואית היה זמין במרבית החולים. נמצאת שבקרב למעלה משני שליש מאלו שעברו דום לב הייתה מחלה קורונורית והייתה נוכחות של מס' גורמי סיכון קרדיווסקולרים. בנוגע לסימפטומים, שהופיעו לפני הדום לב, אנגינה הופיעה ב-22% מהחולים למשך של שעתיים בממוצע לפני האירוע. דיספניאה, בחילה, הקאה, סחרחורת או איבוד הכרה גם כן היו סימפטומים נפוצים שדווחו.
ההיפותיזה, שרוב מקרי המוות הקרדיאלי הפתאומי קורים לכאורה בצורה רנדומאלית באנשים בריאים או לפחות באוכלוסייה בסיכון נמוך, לא נתמכת על ידי ממצאי מחקר זה. במחקר הנוכחי למרבית החולים הייתה היסטוריה של מחלה קרדיאלית לא מתועדת או לפחות סימפטומים טיפוסיים של מחלת לב קורונרית או גורמי סיכון רלוונטיים, שחשפו אותם לסיכון מוגבר ברור.
לידיעה במדסקייפ
7/9 - צריכה של מיצי פירות וירקות קשורה לדחיית הופעת מחלת אלצהיימר (מתוך American Journal of Medicine)
ממחקר זה שפורסם במהדורת ספטמבר של American Journal of Medicine, עולה כי צריכת מיצי פירות וירקות יכולה לדחות את הופעת מחלת אלצהיימר. עדות הולכת וגדלה מציעה, שנזק חמצוני הנגרם על ידי פפטיד של בטא עמילואיד בפתוגנזה של מחלת אלצהיימר יכול להיות מתווך על ידי מימן פרוקסיד. פוליפנולים רבים, שהם האנטי אוקסידנט הכי עשיר במזון, הם בעל הגנה נוירולוגית חזקה יותר מפני מימן פרוקסיד לעומת ויטמינים אנטי אוקסידנטים.
פרויקט Kame הוא מחקר פרוספקטיבי המבוסס על אוכלוסייה של 1836 אמריקאים יפנים בוושינגטון, שהיו ללא דמנציה בנקודת ההתחלה (בין שנת 1992-1994) ועקבו אחריהם עד שנת 2001. בהשוואה של נבדקים, ששתו מיצים לפחות 3 פעמים בשבוע לעומת נבדקים, ששתו מיצים פחות מפעם בשבוע, הסיכון היחסי עבור מחלת אלצהיימר היה 0.25 לאחר תקנון לערפלנים פוטנציאלים. עבור שתיית מיצים בתדירות של פעם- פעמיים בשבוע ה-HR היה 0.84 .
החוקרים מסכמים כי מיצי פירות וירקות יכולים לשחק תפקיד חשוב בדחיית הופעת מחלת אלצהיימר, בעיקר בקרב אלה הנמצאים בסיכון גבוה למחלה. תוצאות המחקר יכולות להוביל לדרך חדשה במחקר של מניעת מחלת אלצהיימר.
Am J Med. 2006;119:751-759
8/9 - סטנטים מצופים תרופה - טובים לעורקים, פחות למטופלים ? עדכון מתוך כנס החברה האירופאית לקרדיולוגיה, ברצלונה (TheHeart)
מהכנס של החברה האירופאית לקרדיולוגיה שהתקיים לאחרונה בברצלונה מגיעים מס' דיווחים על תוצאות ארוכות טווח הנוגעות לשימוש בתומכנים מצופי תרופה. והמימצאים, יש לאמר, מעלים שאלות באשר להגיון של השימוש הנרחב מאוד בתומכנים אלה. מהמימצאים ארוכי הטווח של מחקר ה-RAVEL , אשר כזכור השווה בין סייפר (סטנט מצופה סירולימוס) לבין סטנט מתכתי רגיל עולה כי בעוד שהיתרון של הסייפר מבחינת TLR (כלומר צורך ברה-וסקולריזציה חוזרת בעורק המטרה) נשמר לאורך זמן (כ-90% מהמטופלים בסייפר לא הזדקקו לאורך 5 השנים לרה-וסקולריזציה לעומת 74% בלבד במטופלי הסטנט הרגיל - מימצא שהיה מובהק סטטיסטית עם p=0.001), הרי שבמדדים חשובים אחרים, ויש שיגידו אפילו חשובים יותר , כמו מוות ואוטם שריר הלב היתרון היה דווקא למטופלי הסטנט הרגיל, אך המימצא לא היה מובהק סטטיסטי (81% ממטופלי הסייפר לא חוו במהלך 5 שנות המעקב אוטם או מוות, לעומת 89.5% ממטופלי הסטנסט הרגיל, אך כאמור המימצא לא היה מובהק סטטיסטי עם P=0.09 ).
מהמימצאים של 18 חודש ממחקר ה-BASKET אשר הוצגו ע"י ד"ר קייסר (שלמעשה עדכן נתונים שהוצגו בכנס ה-ACC האחרון באטלנטה) מתקבלים נתונים דומים. יתרון מובהק ב-TLR לסטנט המצופה תרופה (במחקר נבדקו גם סייפר וגם טקסוס) בהשוואה לסטנט המתכתי (ב-7.5% מהמטופלים בסטנט מצופה תרופה היה צורך ברה-וסקולריציה לעומת 11.6% בסטנט הרגיל, תוצאה מובהקת סטטיסטית עם p=0.05) , אך יותר אירועי אוטם ומוות לעומת זאת (8.4% לעומת 7.5% אם כי שוב ללא מובהקות סטטיסטית).
המסר המרכזי שעולה מהדיונים שהתקיימו בעקבות הצגת הנתונים הוא שההתנהלות הנוכחית בתחום (לפחות בארה"ב ובשוויץ) שלפיה כ-80% מכלל הסטנטים המושתלים הם סטנטים מצופים תרופה - אינה מוצדקת. המתדיינים בכנס סיכמו שיש להיות סלקטיבים יותר בבחירת החולים המתאימים להשתלת סטנט מצופה תרופה ולפעול ע"פ ההמלצות וההנחיות, כמו גם להאריך את משך הטיפול בקלופידוגרל בכדי להפחית את הסיכון לתרומבוזיס מאוחר בסטנט.
לדיווח המלא מ-The Heart
11/9 - קצב לב במנוחה קשור לסיכון לתמותה באנשים עם פרה יתר לחץ דם (מתוך Am J Hypertens)
אנשים עם פרה (preׂ) יתר לחץ דם וקצב לב גבוה במנוחה נמצאים בסיכון גבוה למחלת לב ולתמותה מכל הסיבות בהשוואה לנבדקים עם קצב לב נמוך יותר במנוחה.
קצב לב מעל 80 פעימות בדקה במנוחה קשור עם עליה בסיכון למחלת לב באנשים עם לחץ דם גבוה, ועל פי המחקר עדכני זה, גם באנשים עם לחץ דם גבוה גבולי.
במחקר, שפורסם במהדורת אוגוסט של American Journal of Hypertension, נאסף מידע בנוגע ליותר מ-3,200 נבדקים, שהשתתפו במחקר Atherosclerosis Risk in Communities. תקופת המעקב של המחקר ארכה 10 שנים.
מצב של פרה יתר לחץ דם הוגדר כלחץ דם של 120-139 מ"מ כספית סיסטולי או 80-89 מ"מ כספית דיאסטולי.
לנבדקים עם פרה יתר לחץ דם ועם קצב לב במנוחה של 80 פעימות ויותר היה שיעור תמותה מכל הסיבות הגבוה ב-50% בהשוואה לנבדקים עם קצב לב נמוך יותר. הדבר נשאר ללא שינוי גם לאחר תקנון לגורמים, כגון גיל, מין וסוכרת.
בדומה לכך, הסיכון למחלת לב קורונרית עלה ב-50% בנבדקים עם פרה יתר לחץ דם ועם קצב לב גבוה במנוחה. אך לאחר תקנון, קצב לב נשאר חשוב בנשים (HR- 2.18) אך לא בגברים (HR – 1.05).
קצב הלב הגבוה במנוחה יכול כידוע לנבוע מגורמים רבים. מצב גופני רע, סטרס פסיכולוגי, מחלה אקוטית או גורמים אחרים.
החוקרים מסכמים ומייעצים לעקוב בקפדנות אחר מטופלים עם פרה יתר לחץ דם ועם קצב לב העולה מעל 80 פעימות בדקה במנוחה.
Am J Hypertens 2006;19:796-800
ל 3 שאלות ההשתלמות העוסקות בסיכום שלעיל