מאת ד"ר עמית עקירוב
טיפול אגרסיבי בתרופות לאנמיה עשויות לסייע בטיפול באנמיה חמורה בחולים עם מחלת כליות, הנזקקים לטיפולי דיאליזה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם במהדורת 3 במרץ של Journal of the American Medical Association.
עם זאת, החוקרים מציינים, טיפול אגרסיבי הביא להחמרה בלבד במצבים של חולים עם מחלת כליות בשלב סופני עם אנמיה קלה.
הממצאים עשויים לסייע לרשויות כאשר שוקלים הגבלות חדשות לשימוש ב-ESA (Erythropoietin-Stimulating Agents), המשמשים ב-95% מהחולים עם מחלת כליות כרונית.
החוקרים מסבירים כי לעיתים קרובות, חולי סרטן עם אנמיה מגיבים תחילה לטיפול בתרופות אלו, אך הן עלולות להביא לכך שהגידול גורם מהר יותר, עם קיצור תוחלת החיים של החולים.
במסגרת המחקר בחולים עם מחלת כליות בשלב-סופני, החוקרים העריכו גישות טיפול שונות, במחקר שכלל 4,500 חולים במרכזי דיאליזה ברחבי ארה"ב.
הם חילקו את החולים בהתאם לאגרסיביות הטיפול שניתן וחומרת האנמיה.
החוקרים כותבים כי זהו המחקר הראשון שהוכיח כי עם טיפול אגרסיבי מאוד בחולים אלו (עם האנמיה בדרגה החמורה ביותר), הטיפול מלווה בתוצאות טובות יותר. באופן ספציפי, הם מדווחים כי בחולים עם המטוקריט של פחות מ-30% תועדו שיעורי התמותה החודשיים הגבוהים ביותר (2.1%), בעוד שבחולים עם ערכי המטוקריט של 36% ומעלה, תועדו שיעורי התמותה החודשיים הנמוכים ביותר (0.7%).
במרכזי דיאליזה בהם ניתן טיפול במינונים גבוהים יותר של ESA בחולים עם ערכי המטוקריט של פחות מ-30%, תועדו שיעורי תמותה נמוכים יותר, בהשוואה לשיעורי התמותה במרכזים בהם ניתן טיפול במינונים נמוכים יותר. במרכזים בהם ניתן ברזל לחולים עם ערכי המטוקריט של פחות מ-33% תועדו שיעורי תמותה נמוכים יותר.
מנגד, מתן מינונים גבוהים יותר בחולים עם ערכי המטוקריט בטווח 33%-35.9%, או מתן מינונים גבוהים יותר או מתן ברזל בחולים עם ערכי המטוקריט של 36% ומעלה, לוו בשיעורי תמותה גבוהים יותר.
ממצאים אלו נותרו גם בניתוח משני של הממצאים.
החוקרים מוסיפים כי מהממצאים עולה כי לפחות בחלק מהחולים עם מחלת כליות כרונית, תחת דיאליזה, טיפול אגרסיבי מהווה את האפשרות הטובה ביותר.
JAMA 2010;303:857-864
לידיעה במדסקייפ