מאת ד"ר בן פודה-שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של ירחון Journal of the American College of Surgeons עולה כי קיומה של אנמיה טרום-ניתוחית קשה, בינונית ואף קלה, מהווה גורם סיכון בלתי תלוי לסיבוכים ולמשך אשפוז ארוך יותר בחולים העוברים ניתוח פתוח או לפרוסקופי לכריתת מעי.
החוקרים מסבירים כי סיבוכים הקשורים בצורך במתן עירויי דם הביאו לכך שרמות המטוקריט נמוכות מקובלות בקרב חולים שלאחר ניתוח. עם זאת, נראה לדבריהם כי אנמיה טרום-ניתוחית הינה גורם סיכון לתוצאות בתר-ניתוחיות שליליות בחולים כירורגיים מסוימים.
לפיכך, עשו החוקרים שימוש במאגר ה-National Surgical Quality Improvement Program (NSQIP) הרב-מרכזי על מנת לבחון שמא אנמיה טרום-ניתוחית בחולים העוברים ניתוחים פתוחים או לפרוסקופיים לכריתת מעי (קולקטומיה) מהווה גורם סיכון בלתי-תלוי למשלב של תוצאות שליליות, הכולל אוטם לבבי, שבץ מוחי, אי ספיקה כלייתית פרוגרסיבית או תמותה תוך 30 יום מהניתוח, או לחילופין למשך אשפוז ארוך יותר.
רמות ההמטוקריט רובדו לאחת מארבע קבוצות- חמורה, בינונית, קלה או ללא אנמיה. בין השנים 2005 ו-2008, נרשמו במאגר ה-NSQIP 23,348 ניתוחי קולקטומיה פתוחים או לפרוסקופיים אשר ענו לקריטריוני ההכללה. החוקרים ביצעו ניתוח רב-משתני, תוך תקנון לערפלנים אפשריים וריבוד ע פי propensity score.
החוקרים מדווחים כי בהשוואה לחולים ללא אנמיה טרום-ניתוחית, אלו עם אנמיה קלה, בינונית או קשה הראו סיכון מוגבר לתוצא השלילי המשולב, עם יחס סיכויים של 1.49 (95% CI = 1.20-1.86), 2.19 (95% CI = 1.63-2.94) ו-1.83 (95% CI = 1.05-3.19), בהתאמה. בנוסף, חולים עם רמות המטוקריט תקינות הראו משך אשפוז קצר יותר בהשוואה לאלו עם אנמיה טרום-ניתוחית קלה, בינונית או קשה (p<0.01). לדבריהם, היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית לא השפיעה משמעותית על ממצאים אלו.
על סמך תוצאותיהם אלו, מסיקים החוקרים כי קיומה של אנמיה טרום-ניתוחית בינונית או קשה, ואף של אנמיה קלה, מהווה גורם סיכון בלתי-תלוי לסיבוכים בתר-ניתוחיים וכן למשך אשפוז ארוך יותר בחולים העוברים ניתוח לכריתת מעי.
Journal of the American College of Surgeons 2011
לידיעה במדסקייפ