מאת ד"ר עמית עקירוב
ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology עולה כי אנמיה
אינה מהווה גורם מנבא לתמותה בחולים עם אי-ספיקת לב ואי-ספיקת כליות מתקדמת או חולים עם מחלת לב מתקדמת.
החוקרים מסבירים כי מטרתם הייתה להעריך את החשיבות הפרוגנוסטית של אנמיה בחולים לא-מאושפזים עם אי-ספיקת לב כרונית, המטופלים במרפאות אי-ספיקת לב ולהעריך באופן ספציפי את החשיבות הפרוגנוסטית בחולים עם הפרעה חמורה בתפקוד הכלייתי או אי-ספיקת לב מתקדמת.
לדברי החוקרים, אנמיה הינה סמן פרוגנוסטי בלתי-תלוי בחולים עם אי-ספיקת לב. ההשפעה של אנמיה על תמותה יורדת עם עליה בערכי קריאטינין.
החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי להערכת ההשפעה הפרוגנוסטית של אנמיה בכ-4,000 חולים עם אי-ספיקת לב מ-21 מרכזי אי-ספיקת לב בנורבגיה. אי-ספיקת כליות חמורה הוגדרה בנוכחות eGFR (Estimated Glomerular Filtration Rate) של 45 ml/min/1.73 m2 ומטה ואי-ספיקת לב מתקדמת הוגדרה כמדד NYHA (New York Heart Association) של IIIb ו-IV.
מהתוצאות עולה כי אנמיה בתחילת המחקר אובחנה ב-24% מהחולים וזוהתה כמדד מנבא חשוב לתמותה מכל-סיבה (Adjusted HR = 1.30, p=0.004). אנמיה בסיסית לא ניבאה תמותה ב-752 חולים עם ליקוי כלייתי חמור (Adjusted HR = 1.08, p=0.662) וב-528 החולים עם אי-ספיקת לב מתקדמת (Adjusted HR = 0.87, p=0.542). ב-1,743 החולים שהגיעו לביקורים הבאים, אנמיה ממושכת ניבאה באופן בלתי-תלוי פרוגנוזה גרועה יותר (Adjusted HR = 1.47, p=0.008), בניגוד לאנמיה זמנית או הופעה חדשה של אנמיה .
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי אנמיה בסיסית אינה גורם מנבא לתמותה מכל-סיבה בחולים לא-מאושפזים עם אי-ספיקת לב והפרעה חמורה בתפקוד הכלייתי או מחלת לב מתקדמת. אנמיה ממושכת לאחר טיפול אופטימאלי באי-ספיקת לב עשויה להעיד על פרוגנוזה גרועה יותר, ללא תלות בתפקוד הכלייתי או ברמה התפקודית לפי NYHA.
J Am Coll Cardiol. 2012;59(4):371-378
לידיעה במדסקייפ