מאת מערכת אי-מד
מחקר חדש מ-NEJM קובע כי רמת סף מחמירה יותר של המוגלובין למתן עירוי תאי דם אדומים לאחר ניתוח לב לא הייתה עדיפה על רמת סף ליברלית יותר מבחינת תחלואה ועלויות טיפול.
מטרת החוקרים הייתה לבחון אם הורדת רמת הסף לצורך מתן עירוי לאחר ניתוח לב מ-9 ג'/ד"ל (רמת סף שהוגדרה כ"ליברלית") לרמה של 7.5 ג'/ד"ל מפחיתה תחלואה לאחר ניתוח וכן עלויות טיפול. המחקר היה רב מרכזי, בקבוצות מקבילות שבו השתתפו מטופלים מעל גיל 16 אשר עברו נתוח לב לא דחוף שגוייסו מ-17 מרכזים באנגליה.
מטופלים עם רמת המוגלובין לאחר הניתוח של פחות מ-9 ג'/ד"ל חולקו אקראית לקבוצה שלה נקבע רמת סף מחמירה למתן עירוי של 7.5 המוגלובין ג'/ד"ל ומטה, או לקבוצה ליברלית שבה רמת הסף של ההמוגלובין הייתה פחות מ-9 ג'/ד"ל. .
יעד המחקר המרכזי היה זיהום חמור (ספסיס או פצע מזוהם) או אירוע איסכמי של שבץ (שאומת באמצעות הדמיה מוחית וחסר בתפקוד מוטורי, עצבי או קורדינאטיבי) , אוטם שריר הלב, אוטם במעיים, או פגיעה כלייתית אקוטית., בתוך פרק זמן של 3 חודשים לאחר ההקצאה האקראית.
עלויות הטיפול לא כללו את עלות הניתוח עצמו והוערכו מיום הניתוח לאורך 3 חודשים לאחריו.
בסה"כ השתתפו 2007 מטופלים שעברו הקצאה אקראית. 4 משתתפים נשרו מהמחקר, ונותרו 1000 שהוקצו לקבוצה עם סף ההמוגלובין המחמיר יותר, ו-1003 בקבוצה עם סף ההמוגלובין הליברלי.
שיעורי העירוי לאחר ההרצאה היו 53.4% בקבוצה הסף המחמיר ו-92.2% בקבוצת הסף הליברלי.
יעד המחקר המרכזי הופיע ב-35.1% מהמטופלים בקבוצת הסף המחמיר, ב-33% בקבוצת ערך הסף הליברלי. סיכון יחסי של 1.11 ( ברווח בר סמך ב-95% הסתברות של בין 0.91-1.33, P=0.30).
לא הייתה עדות להטרוגניות בתוצאות בניתוח לפי תתי קבוצות.
היו יותר מקרי מוות בקבוצה עם הסף המחמיר מאשר בקבוצה הליברלית : 4.2% לעומת 2.6% , סיכון יחסי של 1.64 , בטווח 1.0-2.67, P=0.045.
סיבוכים חמורים לאחר הניתוח, למעט תוצאות ראשוניות של הניתוח, הופיעו ב-35.7% מהמטופלים בקבוצה עם הסף המחמיר וב-34.2% בקבוצה עם הסף הליברלי. לא נמצא גם הבדל בעלויות הטיפול בין שתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים כי הצבת סף מחמיר יותר של המוגלובין לאחר ניתוח לב לא נמצא כעדיף על רמת סף ליברלית מבחינת תחלואה או עלויות טיפול.
N Engl J Med 2015; 372:997-1008