תכשירי טיפול תוך-ורידי בברזל מלווים בסיכון מוגבר לאנאפילקסיס, אך הסיכון עם Iron Dextran גבוה יותר משמעותית בהשוואה לפורמולות אחרות והסיכון הנמוך ביותר תועד עם Iron Sucrose, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שכלל קרוב ל-700,000 חולים שאינם תחת טיפולי דיאליזה.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים אודות 688,183 חולים, שלקחו חלק בתכנית מדיקייר בין ינואר 2003 עד דצמבר 2013 והיו מטופלים חדשים ב-Iron Dextran, Glucoate, Sucrose או Ferumoxytol (2010-2013 בלבד).
הגיל הממוצע של 247,500 המטופלים ב-Iron Dextran עמד על 73.2 שנים, בעוד שהגיל הממוצע של 440,683 המטופלים בפורמולות אחרות עמד על 74 שנים. החולים טופלו בברזל תוך-ורידי בשל אנמיה עקב מחלת כליות כרונית, כמו גם דימום ממערכת העיכול או מערכת המין והשתן.
החוקרים זיהו 274 מקרים של אנאפילקסיס עם חשיפה ראשונה ו-170 מקרים נוספים במהלך עירויים בשלב מאוחר יותר. הסיכון לאנאפילקסיס בחשיפה ראשונה עמד על 68 ל-100,000 אנשים עם Iron Dextran ו-24 ל-100,000 עם Iron Sucrose, Gluconate ו-Ferumoxytol יחדיו.
מבין התכשירים שאינם Dextran, הסיכון בחשיפה ראשונה לאנאפילקסיס היה גבוה יותר במטופלים ב-Iron Gluconate ו-Ferumoxytol בהשוואה ל-Iron Sucrose. באופן ספציפי, בהשוואה ל-Iron Sucrose, יחס הסיכויים המתוקן לאנאפילקסיס בחשיפה ראשונה ל-Iron Dextran עמד על 3.6; הסיכון עמד על 2.0 עם Iron Gluconate ו-2.2 עם Ferumoxytol.
יתרה מזאת, החוקרים מציינים כי כאשר החולים טופלו בסך מינון ברזל של 1,000 מ"ג בתוך 12 שבועות, הסיכון המצטבר המשוער לאנאפילקסיס היה הגבוה ביותר עם Iron Dextran (82 ל-100,000 אנשים) והנמוך ביותר עם Iron Sucrose (21 ל-100,000 אנשים).
JAMA. 2015;314:2062-2068
לידיעה במדסקייפ