במטופלים הנוטלים טיפול במטפורמין במשך מספר שנים ייתכן סיכון מוגבר לחסר וויטמין B12 ואנמיה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מטפורמין הינו הטיפול התרופתי הכי נפוץ לסוכרת מסוג 2, כך שמיליוני חולים נוטלים את התרופה ברחבי העולם, לרוב למשך שנים רבות.
החוקרים אספו נתונים מתכנית Diabetes Prevention Program ומחקר Diabetes Prevention Program Outcomes Study, שעקב אחר משתתפים בסיכון גבוה לסוכרת מסוג 2 במשך למעלה מעשר שנים.
המחקר החל עם למעלה מ-3,000 משתתפים בגילאי 25 שנים ומעלה, עם רמות סוכר גבוהות בדם. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול במטפורמין במינון 850 מ"ג, פעמיים ביום, פלסבו, או תכנית לשינוי אינטנסיבי של אורחות החיים, שלא כללה טיפול תרופתי. במהלך המעקב, המשתתפים סיפקו דגימות דם לאחר 5 שנים ולאחר 13 שנים.
על-בסיס דגימות דם החוקרים מצאו כי לאחר חמש שנים, רמות B12 הממוצעות היו נמוכות יותר בקבוצת הטיפול במטפורמין, בהשוואה לקבוצת הפלסבו וחסר B12 היה נפוץ יותר, עם שכיחות של 4% מהחולים תחת טיפול במטפורמין, בהשוואה ל-2% באלו שלא נטלו טיפול תרופתי.
רמות B12 נמוכות-גבוליות תועדו בכ-20% מאלו תחת טיפול במטפורמין וב-10% מאלו בקבוצת הפלסבו.
רמות וויטמין B12 הממוצעות היו גבוהות יותר לאחר 13 שנים, בהשוואה לרמות לאחר חמש שנים, אך חסר B12 היה גם נפוץ יותר בקבוצת הטיפול במטפורמין ובקבוצת הפלסבו. בהשוואה לקבוצת הפלסבו, שיעור גבוה יותר של חולים בקבוצת הטיפול במטפורמין סבלו מאנמיה, לאחר חמש שנים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי על רופאים הממליצים על טיפול במטפורמין כטיפול ארוך-טווח לסוכרת מסוג 2, סוכרת הריונית, תסמונת שחלות פוליציסטיות או התוויות אחרות, צריכים לשקול מדידה רוטינית של רמות וויטמין B12.
J Clin Endocrinol Metab 2016
לידיעה במדסקייפ