בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST שהופנו לרה-וסקולריזציה מהירה, גישה בהנחיית FFR (Fractional Flow Reserve) לא הדגימה עדיפות על התערבות בהנחיית אנגיוגרפיה בכל הנוגע לסיכון לתמותה, אוטם לבבי, או רה-וסקולריזציה דחופה לאחר שנה אחת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST עם מחלה רב-כלית, התערבות כלילית מילעורית כנגד נגעים שאינם הגורמים לאוטם הלבבי (רה-וסקולריזציה מהירה) עדיפה על טיפול בנגע האחראי לאוטם בלבד. עם זאת, לא ברור אם רה-וסקולריזציה מלאה בהנחיית FFR עדיפה על פרוצדורה בהנחיית אנגיוגרפיה.
המחקר השלימו מחקר רב-מרכזי שכלל חולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST ומחלה רב-כלית, אשר עברו התערבות כלילית מילעורית מוצלחת של העורק האחראי לאוטם הלבבי והופנו לרה-וסקולריזציה מלאה בהנחיית FFR או אנגיוגרפיה. התוצא העיקרי היה משלב של תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי לא-פטאלי, או אשפוז לא-מתוכנן שהוביל לרה-וסקולריזציה דחופה לאחר שנה אחת.
מספר התומכנים שהושתלו בכל מטופל לנגעים שאינם האחראיים לאוטם עמד על 1.01 בזרוע הטיפול בהנחיית FFR ועל 1.50 בזרוע ההתערבות בהנחיית אנגיוגרפיה. במהלך המעקב, שיעורי התוצא העיקרי עמדו על 5.5% בזרוע הטיפול בהנחיית FFR (32 מבין 586 חולים) ועל 4.2% בזרוע ההתערבות בהנחיית אנגיוגרפיה (24 מבין 577 חולים) (יחס סיכון של 1.32, רווח בר-סמך 95% של 0.78-2.23, p=0.31).
שיעורי התמותה עמדו על 1.5% (9 חולים) בזרוע בהנחיית FFR ועל 1.7% (10 חולים) בזרוע בהנחיית אנגיוגרפיה; שיעור האוטמים הלבביים הלא-פטאליים עמד על 3.1% (18 חולים) ו-1.7% (10 חולים), בהתאמה; שיעור האשפוזים הלא-מתוכננים שהוביל לרה-וסקולריזציה דחופה עמד על 2.6% (15 חולים) ו-1.9% (11 חולים), בהתאמה.
למרות שהממצאים מעידים כי בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST אין יתרון להתערבות כלילית מילעורית במספר כלי דם בהנחיית FFR לעומת אנגיוגרפיה, רווחי בר-סמך רחבים אינם מאפשרים להסיק מסקנות חד-משמעיות בנושא.
N Engl J Med 2021; 385:297-308