במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology מדווחים חוקרים כי טיפול בקולכיצין עשוי להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ומדדי דלקת בחולים עם מחלת עורקים כלילי, בהשוואה לביקורות, אך יש להשלים מחקרים נוספים להערכת השפעת הטיפול על תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לדלקת תפקיד מרכזי בפתוגנזה ובביטויים הקליניים של טרשת עורקים. מחקרים אקראיים ומבוקרים בחנו את התועלת האפשרית של קולכיצין בהפחתת אירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת עורקים כלילית, אך הדגימו תוצאות סותרות. מטרת הסקירה הנוכחית הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של קולכיצין בחולים עם מחלת עורקים כלילית.
החוקרים ערכו חיפוש שיטתי במאגרי נתונים אלקטרוניים ובחנו את הסיכון לסיבוכים לבביים מג'וריים, תמותה מכל-סיבה, תמותה קרדיווסקולארית, הישנות אוטם לבבי, אירוע מוחי, אשפוזים ואירועים חריגים על-רקע טיפול תרופתי. תוצאי סיום משניים כללו את ההשפעה קצרת הטווח של קולכיצין על מדדי דלקת.
מטה האנליזה כללה 12 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם 13,073 חולים עם מחלת עורקים כלילית, מהם 6,351 טופלו בקולכיצין ו-6,722 היו בזרוע הפלסבו. לאחר מעקב ממוצע של 22.5 חודשים, בקבוצת הטיפול בקולכיצין תועד סיכון נמוך יותר לסיבוכים לבביים מג'וריים (6.20% לעומת 8.87%, p<0.001), הישנות אוטם לבבי (3.41% לעומת 4.41%, בהתאמה; p=0.005), אירוע מוחי (0.40% לעומת 0.90%, p=0.002) ואשפוזים עקב אירועים לבביים (0.90% לעומת 2.87%, p=0.02), בהשוואה לזרוע הביקורת.
בשתי קבוצות החולים תועד סיכון דומה לתמותה מכל-סיבה (2.08% לעומת 1.88%, p=0.82) ותמותה קרדיווסקולארית (0.71% לעומת 1.01%, p=0.38).
הטיפול בקולכיצין הפחית משמעותית רמות hs-CRP (4.25-, p=0.001), בהשוואה לביקורות, אך לא תוארה השפעה משמעותית על רמות IL-β1 ו-IL-18.
ממצאי המחקר מעידים כי טיפול בקולכיצין עשוי להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ומדדי דלקת בחולים עם מחלת עורקים כלילי, בהשוואה לביקורות, אך יש להשלים מחקרים נוספים להערכת השפעת הטיפול על תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית.
Br J Clin Pharmacol. 2021