טיפול הורמונאלי חליפי אינו מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם או סוכרת מסוג 2 בנשים בגיל העמידה (Menopause)

מנתונים חדשים מדרום קוריאה שפורסמו בכתב העת Menopause עולה כי טיפול הורמונאלי חליפי אינו משפיע על הסיכון למחלות לב וכלי דם או סוכרת מסוג 2.

החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסיה להערכת  ההשפעות של טיפול הורמונאלי חליפי על הסיכון למחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2 בנשים בגיל העמידה לאחר-מנופאוזה. הם בחנו את הנתונים ממאגר National Health and Insurance Service מדרום קוריאה לשנים 2002-2016. נשים שדיווחו על מצב מנופאוזה בין השנים 2006 ו-2008 והיו בגילאי 40-69 שנים בעת הופעת מנופאוזה נכללו במחקר.

מטופלות בטיפול הורמונאלי חליפי הוגדרו כנשים שקיבלו מרשם לטיפול הורמונאלי למשך לפחות 28 ימים במהלך תקופת המחקר. טיפול הורמונאלי סווג כאסטרוגן בלבד, משלב אסטרוגן ופרוגסטרון, Tibolone, או מספר סוגי טיפול.

ניתוח הנתונים כלל 58,060 נשים לאחר-מנופאוזה, כולל 8,013 שקיבלו טיפול הורמונאלי חליפי ו-50,047 נשים שלא קיבלו טיפול זה. לאחר תקנון למשתנים שונים, לא תואר קשר בין טיפול הורמונאלי חליפי ובין מחלות לב וכלי דם או סוכרת מסוג 2. עוד מדווחים החוקרים כי לא תואר קשר עם תוצאים קרדיווסקולאריים ספציפיים. משך טיפול הורמונאלי חליפי ומספר השנים לאחר מנופאוזה לא השפיעו על הסיכון למחלות לב וכלי דם או סוכרת מסוג 2.

עוד עולה מהנתונים כי לא תוארו הבדלים לפי סוג הטיפול ההורמונאלי בכל הנוגע לסיכון למחלות לב וכלי דם, אך בקרב נשים שקיבלו מספר סוגי טיפול תועד סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 (יחס סיכון של 1.213, רווח בר-סמך 95% של 1.015-1.448).

כאשר החוקרים שינו את משך תקופת החביון, טיפול הורמונאלי חליפי לווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 ללא תקופת חביון (יחס סיכון של 1.12, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.23) ועם תקופת חביון של שישה חודשים (יחס סיכון של 1.105, רווח בר-סמך 95% של 1.004-1.217). לא תואר קשר עם תקופת חביון של שנה אחת.

החוקרים סבורים כי העדר עדות לסיכון מגבר למחלות לב וכלי דם וסוכרת מסוג 2 עם טיפול הורמונאלי חליפי עשוי להפחית מעט את החששות של נשים בגיל העמידה בכל הנוגע לשימוש בטיפולים אלו.