מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק
קווי ההנחיה החדשים שפורסמו על ידי איגוד הלב האמריקאי (AHA) וה-American College of Cardiology (ACC) קובעים כי על קלינאים להחליט לגבי רה-וסקולריזציה כלילית בהתבסס על אינדיקציות קליניות ללא קשר למין, גזע או אתניות. ההמלצה החדשה מ-class 1 מובילה את המסמך ומשקפת ראיות המוכיחות שרה-וסקולריזציה מועילה באותה מידה לכל החולים.
קווי ההנחייה מעדכנים את הנחיות ACC/AHA 2011 לניתוחי מעקף עורקים (CABG) ואת ההנחיות של ACC/AHA/Society for Cardiovascular Angiography and Interventions (SCAI) 2011 ו-2015 להתערבות כלילית (PCI).
המסמך החדש מדגיש בהמלצה class 1 את חשיבות צוות הלב הרב-תחומי בחולים עם מחלת עורקים כליליים (CAD) שבהם אסטרטגיית הטיפול הטובה ביותר אינה ברורה. אך הוא מדגיש גם שהחלטות הטיפול צריכות להיות ממוקדות במטופל - תוך התחשבות בהעדפותיו ויעדיו.
בין 10 המסרים העיקריים שהודגשו על ידי המחברים היא המלצה 2a לפיה 1 עד 3 חודשים של טיפול נגד טסיות כפול (DAPT) לאחר PCI עם מעבר למונותרפיה של מעכבי P2Y12 היא "סבירה" בחולים נבחרים כדי להפחית את הסיכון לדימום. המלצות קודמות דרשו 6 או 12 חודשים של DAPT. בנוסף, קיימת המלצה בדרגה 1 ל-PCI מדורג של עורק מוצר באופן משמעותי שאינו חשוד כגורם לקליניקה, כדי להפחית את הסיכון למוות או לאוטם שריר הלב (MI) בחולים נבחרים יציבים המודינמית לאחר STEMI או מחלה מרובת כלי דם.
עדויות חדשות יותר ממטא-אנליזות ומחקר ISCHEMIA שלא הראו שום יתרון של CABG על פני טיפול רפואי במחלת לב איסכמית יציבה באה לידי ביטוי בהמלצה חדשה ברמת 2b - שירדה מדרגה 1 ב-2011 - לפיה CABG "ייתכן שיהיה סביר" לשיפור ההישרדות בחולים יציבים עם CAD משולש. ועדת הכתיבה הגיעה למסקנה שהיכולת של PCI לשפר את ההישרדות בהשוואה לטיפול רפואי ב-CAD רב-כלי "נותרת לא ודאית". המלצות נוספות כללו עדיפות של העורק הרדיאלי, לאחר עורק המאמילרי הפנימי השמאלי, לביצוע רה-וסקולריזציה כירורגית על פני שימוש בוריד ספינוס. היתרונות כוללים פתיחות מעולה, פחות אירועי לב שליליים ושיפור ההישרדות. העורק הרדיאלי מומלץ גם (class 1) בחולים העוברים PCI שיש להם תסמונות כלילית חריפות או מחלת לב איסכמית יציבה כדי להפחית דימומים וסיבוכים של כלי דם בהשוואה לגישה פמורלית.
לכתבה ב-Medscape