חדשות

פאנל של מנהל התרופות והמזון חלוק בדעתו אודות תכשירים ביולוגיים לטיפול בספונדילוארתריטיס (מתוך הודעת ה-FDA)

27/07/2013

 

פאנל מייעץ מטעם מנהל התרופות והמזון האמריקאי (Federal Drug and Administration) הצביע לטובת אישור Certolizumab לטיפול ב-Axial Spondyloarthritis (ax-SpA), אך הצביע כנגד הרחבת ההתוויה הנוכחית לשימוש ב-Adalimumab לחולים אלו, לכלילת צורות לא-רדיוגרפיות של המחלה.

 

ועידת ה-Arthritis Advisory Committee מטעם מנהל התרופות והמזון האמריקאי התייחסה לשני טיפולים ביולוגיים ממשפחת מעכבי TNF, לאוכלוסיית חולים זו. בשני המקרים, המחלוקת שנגעה לאי-ודאות סביב ההגדרה של axSpA לא-רדיוגרפית ואם כל ספקית סיפקה עדויות מספקות לתמיכה באישור השימוש בתכשיר בתת-קבוצה של חולים אלו.

 

אבחנת ספונדילוארתריטיס אקסיאלית כוללת חולים עם Ankylosing Spondylitis ואלו עם axSpA לא-רדיוגרפי. לשני המצבים מאפיינים קליניים דומים, כמו גם מאפיינים הדמיתיים ובדיקות מעבדה, אך בחולים עם axSpA לא-רדיוגרפי אין עדות הדמייתית לסקרואילאיטיס וההתייחסות אליהם הינה כאל צורות מוקדמות של AS, למרות שלא כולם יתקדמו ללא טיפול. כיום אין תרופה מאושרת לטיפול במקרים של axSpA לא-רדיוגרפי.

 

חברי הפאנל הביעו חשש כי במידה וההגדרה של axSpA לא-רדיוגרפי היא רפה מדי, שתי התרופות הביולוגיות, שהן יקרות וכרוכות בתופעות לוואי דוגמת זיהומים חמורים, אינן בהכרח מתאימות לטיפול בחולים הסובלים בפועל מכאב גב מכאני, ולא דלקתי.

 

התנגדות להרחבות ההתויות לטיפול ב-Adalimumab

 

בהצבעה של 12 מתנגדים לעומת תומך אחד ונמנע אחד, הפאנל הצביע כנגד אישור הרחבת התווית למתן Adalimumab לכלילת חולים עם axSpA לא-רדיוגרפי עם סימנים אובייקטיביים לדלקת לפי רמות CRP מוגברות או בדיקות הדמיה בתהודה מגנטית, בחולים עם תגובה לא-מספקת או חוסר סבילות של הטיפול בתרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs).

 

Adalimumab כבר מאושר לטיפול במקרים של axSpA פעיל, דלקת מפרקים שגרונית, Psoriatic Arthritis, מחלת קרוהן ומחלות דלקתיות אחרות, ומאושרת לטיפול במקרים של axSpA לא-רדיוגרפי ב-50 מדינות, כולל האיחוד האירופי.

 

חברת התרופות הגישה בקשה להרחבת ההתוויות למתן Adalimumab על-סמך מחקר יחיד שכלל 185 חולים עם axSpA לא-רדיוגרפי פעיל ותגובה לא-הולמת לטיפול ב-NASID, או התווית נגד לטיפול זה. החוקרים דיווחו על שיפור במדד ASAS40 (שיפור של 40% ומעלה ושיפור אבסולוטי של שתי יחידות ומעלה בלפחות 3 מארבעה תחומים, ללא הידרדרות בתחומים אחרים). ב-36% מבין 91 החולים שטופלו ב-Adalimumab תועד השיפור הנ"ל, זאת לעומת 15% מבין 94 החולים שטופלו בפלסבו. כמו כן, הושגו כל תשעת תוצאי הסיום המשניים להערכת פעילות המחלה ומדדי תפקוד.

 

עם זאת, מומחים מטעם מנהל התרופות והמזון האמריקאי טענו כי בעיה עיקרית נגעה לכך ש-37% מבין 102 חולים שסווגו תחילה כחולים עם axSpA לא-רדיוגרפי, לאחר הערכה חוזרת של בדיקות ההדמיה, סווגו מחדש כחולים עם AS, כך שרק 64 חולים נותרו עם אבחנה של axSpA לא-רדיוגרפי (33 בקבוצת ההתערבות ו-31 בקבוצת הפלסבו). ב-83 חולים נוספים לא נבחנו צילומי הרנטגן.

 

 

הצבעה צמודה לטובת Certolizumab

 

אותו פאנל הצביע ברוב של 7 תומכים לעומת 6 מתנגדים ונמנע אחד, לטובת אישור השימוש ב-Certolizumab לטיפול בחולים עם ax-SpA פעיל, כולל חולים עם AS. Certolizumab מאושר כיום ע"י מנהל התרופות והמזון האמריקאי לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית ומחלת קרוהן.

 

החוקרים הציגו את נתוני השוואת Certolizumab לעומת פלסבו ב-325 חולים עם מחלה פעילה. כולם ענו על קריטריוני ASAS ועם עדות אובייקטיבית למחלה פעילה. כמו כן, כל החולים סבלו מהמחלה לפחות שלושה חודשים ולא סבלו או כשלו בטיפול בתרופה אחת לפחות ממשפחת NSAID.

 

במקרה הנוכחי התוצא העיקרי היה מדד ASAS20 לאחר 12 שבועות, והחוקרים מצאו כי התגובה הייתה גדולה יותר משמעותית בשני מינוני Certolizumab, בהשוואה לפלסבו (63.6% עם מינון של 400 מ"ג, פעם בשבועיים, ו-57.7% עם מינון של 200 מ"ג כל שבועיים, בהשוואה ל-38.3% בלבד עם פלסבו).

 

הפאנל הסכים כי הנתונים תומכים בהתוויה של AS, אך שוב היו חלוקים בדעתם בנוגע לעדויות התומכות בשימוש בטיפול זה בחולים עם axSpA לא-רדיוגרפי. בדומה למצב עם Adalimumab, הערכה חוזרת של בדיקות ההדמיה ב-282 חולים הובילה לסיווג מחדש של 30% מהחולים, מ-axSpA לא-רדיוגרפי ל-AS.  עם זאת, במקרה זה, התוצאות הכוללות לא הושפעו מתת-קבוצה יחידה והמגמה הייתה דומה ללא תלות בהערכת צילומי ההדמיה.

 

חברי הפאנל הביעו רגשות מעורבים באשר להגדרת axSpA לא-רדיוגרפי, כאשר מספר מומחים טענו כי היו חשים בנוח יותר אם היו נתונים נוספים זמינים בנושא.

 

מתוך הודעת ה-FDA

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני