גישה מותאמת אישית עשויה לסייע בהפחתת מינון הטיפול במעכבי TNF (Tumor Necrosis Factor) תוך שמירת היעילות של הטיפול בחולים עם AS (Ankylosing Spondylitis), כך מדווחים חוקרים מצ'כיה במאמר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases.
ממצאי המחקר תומכים בהשערה לפיה כל החולים עם AS אינם נדרשים לאותו מינון טיפול של מעכבי TNF, ורבים מהם מסתדרים היטב עם מינונים נמוכים משמעותית של הטיפול התרופתי. התאמת מינון הטיפול באופן אישי היא גישה זולה יותר, העשויה להיות בטוחה יותר, ממתן אותו מינון טיפול לכלל החולים.
מדגם המחקר כלל 136 חולים שטופלו במעכבי TNF, עם פעילות מחלה נמוכה. הגישות להפחתת מינוני הטיפול ב-53 חולים כללו הגדלת המרווח בין הטיפולים, הפחתת המינון ושילוב שתי הגישות.
באמצעות גישות אלו, הרופאים המשתתפים במחקר הפחיתו את המינון הסופי ל-50% ופחות ב-61.5% מהמטופלים שנטלו Etanercept וב-23.5% מהמטופלים ב-Infliximab, אך באף אחד מהחולים שנטלו טיפול ב-Adalimumab.
החוקרים לא זיהו הבדלים בין קבוצת המטופלים במינון הסטנדרטי וקבוצת המטופלים במינון מופחת בכל הנוגע לשיעורי ההיארעות של התלקחות, תופעות לוואי, תופעות לוואי חמורות, זיהומים, תגובות לעירוי והחלפה בין תרופות ממשפחת מעכבי TNF, במהלך 12 חודשי המעקב.
כל המדדים של פעילות ותפקוד, כמו גם השינוי הממוצע במדדים אלו, היו דומים בין קבוצות הטיפול בתחילת המחקר ולאחר 12 חודשים. איכות החיים לא הייתה שונה משמעותית בין שתי הקבוצות, אך העלות השנתית של הטיפול במעכבי TNF בקבוצת ההתערבות עמדה כל שני-שליש בלבד מהעלויות בקבוצת הטיפול הסטנדרטי.
החוקרים מזהירים כי מאחר והמחקר אינו אקראי, עם מדגם קטן ומעקב קצר, הממצאים אינם מספקים תשובות חד-משמעיות.
Ann Rheum Dis 2014
לידיעה במדסקייפ