מאת מערכת אי-מד
מחקר חדש שכלל למעלה מ-1,200 מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA) , שקיבלו טיפול בתרופות מתקנות מהלך מחלה ראומטית (DMARDs) מצביע על כך שאלו שהחלו את הטיפול בתוך מס' חודשים מתחילת הסימפטומים משיגים הפוגה מלאה יציבה יותר מאשר מטופלים שהחלו לקבל הטיפול מאוחר יותר.
עקומת הקשר בין מועד תחילת הטיפול להשגת ההפוגה אינה ליניאית, מה שמצביע לדעת החוקרים על "חלון הזדמנויות" מוגבל שבו הטיפול מאפשר הפוגה יציבה ללא שחיקת מפרקים, דלקת , והפחתה בצורך לבצע ניתוח אורתופדי. החוקרים מדגישים שחלון ההזדמנויות אינו רחב ולכן יש חשיבות לניצולו בטווח הזמן האפשרי. המימצאים הללו דווחו גם במחקרים קודמים שהראו תוצאות גרועות יותר בקרב מטופלים עם RA עם משך מחלה ארוך או סימפטומים ארוך יותר לפני התחלת קבלת טיפול ב-DMARDs .
במחקר, בחנו המחברים נתונים של מטופלים בשני מחקרים תצפיתיים: 738 מטופלים שגוייסו בקליניקה ראומטולוגית לטיפול מוקדם, ו-553 שגוייסו במסגרת מחקר אחר בצרפת. החוקרים ביצעו אנליזה שתבחן את הקשר בין משך התקופה מהתחלת הסימפטומים ועד התחלת הטיפול, והתוצאות הקליניות לאורך 5 שנים. הזמן החציוני לתקופה מהתחלת הסימפטומים ועד התחלת הטיפול היה 18.7 שבועות בקבוצה הראשונה ו-21.3 שבועות לקבוצה השנייה. בין 67%-76% מהמטופלים בשתי הקבוצות החלו את הטיפול עם מתוטרקסט.
במהלך 5 שנות המעקב, 11.5% מהמטופלים עם בקבוצת הטיפול המוקדם, ו-5.4% מהקבוצה השנייה השיגו הפוגה מלאה ללא צורך בטיפול ב-DMARDs , יעד המחקר המרכזי.
החוקרים מציינים שהם מצאו קשר לא ליניארי בין משך הזמן עד התחלת הטיפול להשגת הפוגה מלאה. הנתונים מצביעים כאמור על כך שקיים חלון הזדמנויות מוגבל שבו המחלה מגיבה טוב יותר לטיפול בטווח הארוך. הגדרת הטווחים של חלון ההזדמנויות אינה כל כך ברורה עדיין, מציינים המחברים, אך נראה שתקופה של עד 14.9 שבועות הובילה לסיכוי הגבוה ביותר להשגת הפוגה.
Ann Rheum Dis. Published online January 5, 2015