מאת ד"ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שפורסם בירחון American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine ב- 4 במאי, עולה כי בעכברים, טיפול בזיהום ראשוני ב- RSV (respiratory syncytial virus) באמצעות מונטלוקסט (montelukast), שהינו אנטגוניסט לקולטן ללויקוטריין ציסטאיניל 1 (cysteinyl leukotriene 1 receptor antagonist), מפחית תגובתיות יתר ודלקת של דרכי האוויר לאחר זיהום חוזר ב- RSV.
החוקרים מסבירים כי התרופה מאושרת לשימוש בתינוקות, וטוענים כי רופאי ילדים כבר מבצעים בה שימוש למניעת התלקחויות נשימתיות על רקע נגיפי. יחד עם זאת, התרופה אינה מאושרת עבור אינדיקציה זו לעת עתה.
החוקרים הניחו כי לויקוטריינים ציסטאינילים הינם בעלי תפקיד חשוב במהלך זיהום ראשוני ב- RSV, ובמיוחד בקביעת תגובת דרכי האוויר לזיהום חוזר ב- RSV.
במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבדוק את השפעת מונטלוקסט על עכברים בתקופת הילוד וכן על עכברים בוגרים עם זיהום ראשוני ושניוני ב- RSV.
מתוצאות המחקר עולה כי בהעדר טיפול, רמות cysteinyl leukotriene בנוזל הברונכו-אלבואלרי החלו לעלות ביום השלישי לאחר הזיהום הראשוני. תגובתיות היתר של דרכי האוויר החלה לצמוח ביום החמישי. תבנית השחרור של cysteinyl leukotriene בעקבות הנגיף הקבילה לתגובתיות היתר של דרכי האוויר והקדימה אותה במעט.
מונטלוקסט במינון של 30 מ"ג לק"ג הפחית משמעותית תגובתיות יתר של דרכי האוויר מבלי לשנות את ההתנגדות הבסיסית. כמו כן הטיפול הפחית משמעותית את מספר הלימפוציטים בנוזל הברונכו-אלבאולרי, והעלה משמעותית את רמות אינטרפרון גאמא (interferon-gamma) בנוזל.
לא הודגמו הבדלים משמעותיים בשיעורי הרפליקציה הנגיפית ושיעורי פינוי הנגיף בין קבוצות העכברים הצעירים והבוגרים או בין קבוצת העכברים המטופלים במונטלוקסט וקבוצת עכברי הביקורת.
טיפול בזיהום ראשוני ב- RSV מנע עלייה של תגובתיות יתר של דרכי האוויר במהלך זיהום חוזר, והפחית את מספר התאים הכללי ומספר האאוזינופילים בנוזל הברונכו-אלבאולרי, וכן הפחית מטפלאזיה של תאי גביע. העכברים בקבוצת הביקורת לא הראו אף לא אחד מן המאפיינים הנ"ל.
בזיהום חוזר, קבוצת העכברים שטופלה במונטלוקסט הראתה רמות נמוכות יותר של cysteinyl leukotriene ומספר תאים כללי נמוך יותר בנוזל האלבואלרי.
כאשר החוקרים טיפלו בעכברים באמצעות מונטלוקסט רק במהלך הזיהום השניוני, לא הודגמה השפעה על תגובות בזיהומים חוזרים.
לדברי החוקרים, RSV ונגיפים נוספים תוקפים תחילה את אפיתל דרכי האוויר, דבר הפותח בשרשרת תהליכי דלקת המערבים מרכיבים שונים של מערכת החיסון. החוקרים מנסים להבין מהו התא המדויק שהתרופה מצליחה למנוע את שפעולו.
הם מוסיפים כי אסתמה הינה תסמונת מורכבת במושגים של טיפול תרופתי, ויש להתאים אותה לחולה הספציפי. הבנת הגורמים המביאים להתלקחות המחלה באופן פרטני לגבי כל חולה, הינה חשובה מאוד בהחלטה על הטיפול האידיאלי עבור אותו חולה.
Am J Resp Crit Care Med 2010
לידיעה במדסקייפ