במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בילדים מאושפזים במשלב אנטיביוטי נפוץ של Vancomycin עם Piperacillin-Tazobactam (TZP) מוביל לעליה משמעותית בסיכון לנזק כלייתי חד.
החוקרים התמקדו בילדים בגילאי 6 חודשים עד 18 שנים, שאושפזו למשך שלושה ימים ומעלה, וקיבלו טיפול תוך-ורידי במשלב Vancomycin עם שילוב טיפול ממשפחת ביתא-לקטאם עם פעילות כנגד פסאודומונס באחד משישה בתי חולים גדולים בין 2007 עד 2012. התוצא העיקרי היה נזק כלייתי חד בימים 3-7 לאשפוז ובתוך יומיים מטיפול משולב.
לאחר תקנון לגיל, דרגת טיפול, חשיפה לרעלנים כלייתיים ובית חולים, הם מצאו כי טיפול תוך-ורידי ב-Vancomycin עם TZP לווה בסיכוי גבוה יותר לנזק כלייתי חד בכל יום אשפוז, בהשוואה לטיפול ב-Vancomycin עם טיפול משולב אחר ממשפחת ביתא-לקטאם עם פעילות כנגד פסאודומונס (יחס סיכויים מתוקן של 3.40).
החוקרים זיהו 1,915 ילדים מאושפזים שקיבלו טיפול משולב. מבין אלו שטופלו תוך-ורידי ב-Vancomycin עם טיפול משולב אחר ממשפחת ביתא-לקטאם עם פעילות כנגד פסאודומונס, 157 חולים (7.2%) פיתחו נזק כלייתי חד על-רקע טיפול אנטיביוטי. מבין המטופלים בכל טיפול משולב לפחות ביום הראשון והשני לאשפוז, נזק כלייתי חד על-רקע טיפול אנטיביוטי זוהה בשכיחות הגבוהה ביותר בילדים שטופלו במשלב Vancomycin עם TZP (11.7%).
JAMA Pediatr. Published online October 2, 2017
לידיעה במדסקייפ