מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה חדשה עולה כי התמותה בחולים עם אלח-דם נמוכה יותר בקרב אלו שטופלו בעירוי תוך-ורידי ממושך של תכשיר ביתא-לקטאם בעל פעילות כנגד פסאודומונס, בהשוואה לאלו שטופלו בעירוי קצר-טווח.
החוקרים כותבים כי במטה-אנליזה קודמת משנת 2013, הם מצאו קשר בין עירוי ממושך ובין תמותה מופחתת. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה של עירוי ממושך של תכשיר ביתא-לקטאם בעל פעילות כנגד פסאודומונס (קרבפנם, פניצילין וצפלוספורינים) על תמותה של חולים עם אלח-דם, בהשוואה למתן קצר-טווח (עד 60 דקות), במטה-אנליזה שכללה 22 מחקרים אקראיים ומבוקרים, עם 1,876 חולים.
מהנתונים עולה כי עירוי ממושך של ביתא-לקטאם הפחית תמותה מכל-סיבה בהיקף של כ-30%, בהשוואה לעירוי קצר-טווח. הממצאים היו דומים כמעט בכל תתי הקבוצות והניתוחים הסטטיסטיים שהשלימו החוקרים.
מנגד, שיעורי שיפור או ריפוי קליני לא היו שונים משמעותית בין קבוצת טיפול בעירוי ממושך או עירוי קצר-טווח.
לדברי החוקרים, למרות חוסר ההתאמה בין התוצא העיקרי (תמותה) והתוצאים המשניים (יעילות קלינית, שלא הייתה שונה באופן מובהק סטטיסטית), הדבר נובע מגורמים דוגמת גודל מדגם, העדר נתונים מיקרוביולוגיים תומכים ומועד ההערכה. לדבריהם, יש לקחת בחשבון כי התועלת הקלינית הינה תוצא יותר סובייקטיבי, בפרט בחולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ.
לא תועדו הבדלים בשיעור האירועים החריגים המדווחים או בשיעורי התפתחות עמידות לטיפול.
Lancet Infect Dis 2017
לידיעה במדסקייפ