למרות שטיפול אנטיביוטי פומי ממושך עשוי להפחית את שיעורי הישנות זיהום מפרק תותב לאחר החלפה דו-שלבית, גישה זו עשויה גם להביא לעליה בעמידות לטיפול אנטיביוטי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Musculoskeletal Infection Society.
החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים אודות 211 חולים שעברו החלפה דו-שלבית בשל זיהום מפרק תותב של הירך או הברך בין השנים 2014 ו-2019. מבין המשתתפים במחקר, 53 חולים לא קיבלו טיפול אנטיביוטי פומי לאחר הפרוצדורה ו-158 חולים קיבלו טיפול אנטיביוטי פומי במשך שבועיים ויותר.
החוקרים בחנו שני תוצאים: הישנות זיהום מפרק תותב באותו מפרק וכן המיקרוביולוגיה של הזיהום החוזר. הישנות זיהום מפרק תותב הוגדרה קלינית, כך שבכל המקרים עלה חשד קליני לזיהום. החולים עברו ניתוח הטרייה וקיבלו טיפול אנטיביוטי ממושך
למרות שהישנות זיהום מפרק תותב הייתה פחותה נפוצה בחולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי, החוקרים מציינים כי הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית. עוד הוסיפו החוקרים כי לא תועדו הבדלים מובהקים סטטיסטית במרווח הזמן עד להישנות זיהום מפרק תותב בין הקבוצות, עם חציון של 3.2 חודשים ו-5.7 חודשים באלו שקיבלו טיפול אנטיביוטי ואלו שלא קיבלו טיפול זה, בהתאמה.
עם זאת, הממצאים הצביעו על הבדל בפרופיל העמידות של חיידקים בין שתי הקבוצות. בחולים שלא קיבלו טיפול אנטיביוטי תועדו 11 מקרי הישנות זיהום מפרק תותב, כאשר בכל המקרים לא מדובר היה בפתוגן עמיד לטיפול אנטיביוטי. מנגד, בשני-שליש מהחולים שקיבלו טיפול אנטיביוטי במשך למעלה משבועיים עם עדות להישנות זיהום תועד פתוגן עמיד לטיפול האנטיביוטי שניתן קודם.
החוקרים מציינים כי ההבדלים בפתוגנים העמידים בין שתי הקבוצות נבעו בעיקר מעליה משמעותית בהיארעות חיידקי Staphylococcus epidermidis עמיד לדוקסילין בקרב אלו שקיבלו טיפול אנטיביוטי ממושך.
העליה בעמידות לטיפול אנטיביוטי חשובה מאחר ודוקסילין מהווה לעיתים קרובות את אחד התכשירים המשמשים לטיפול בחולים הנדרשים לטיפול אנטיביוטי פומי ממושך, או באלו עם הישנות זיהום מפרק תותב. במידה והפתוגנים מפתחים עמידות לתכשיר זה, אזי אין אפשרויות רבות למתן טיפול אנטיביוטי פומי לחולים אלו.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Musculoskeletal Infection Society.
לידיעה ב-Healio