בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ותסמיני דיכאון ו/או חרדה צפויות תוצאות פחות טובות ותגובה ירודה לטיפול. ממצאים אלו הובילו חוקרים להציע השלמת הערכת בריאות הנפש באוכלוסית חולים זו. יתרה מזאת, בחולים אלו תתכן תועלת לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות ביחד עם הטיפול במחלה הריאומטלוגית.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של תסמיני דיכאון/חרדה על התגובה לטיפול, פעילות המחלה בטווח הארוך ומוגבלות גופנית של חולים עם דלקת מפרקים שגרונית.
החוקרים השלימו ניתוח משני של נתוני מחקר קליני, עם איסוף נתונים בתחילת המחקר ובמרווחים של שישה חודשים למשך שנתיים. שאלון EQ-5D (EuroQOL) העיד על חומרת תסמיני דיכאון/חרדה. התוצאים העיקריים של המחקר כללו את מדד DAS-28 (Disease Activity Score) ומוגבלות גופנית לפי מדד HAQ. תוצאים משניים כללו את מספר המפרקים הרגישים ונפוחים, הערכה גלובאלית של המטופל, שקיעת דם וסיכויי השגת הפוגה קלינית.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת ההשפעה של תסמיני דיכאון/חרדה בתחילת הדרך על התוצאות במהלך שנתיים.
החוקרים אספו נתונים אודות 379 משתתפים. לאחר תקנון למשתנים שונים הם זיהו קשר בין נוכחות דיכאון/חרדה בתחילת המחקר ובין מדדי DAS-28 גבוהים יותר ועליה במספר המפרקים הרגישים. נוכחות תסמיני דיכאון/חרדה לוותה במדדי DAS-28 ומדדי HAQ גבוהים יותר, כמו גם עליה במספר המפרקים הרגישים וההערכה הגלובאלית של המטופלים את פעילות המחלה, כמו גם סיכוי מופחת להפוגה קלינית.
בחולים עם תסמיני דיכאון/חרדה בתחילת המחקר תועדה ירידה של 50% בהשפעת הטיפול בפרדניזולון, בהשוואה לחולים ללא תסמינים אלו בתחילת המחקר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי נוכחות תסמיני דיכאון/חרדה בתחילת המחקר או תסמינים עיקשים לאורך זמן מלווים בתוצאות טיפול פחות טובות לאורך הזמןף כמו גם הפחתת שיעורי התגובה לטיפול. הם ממליצים לשקול השלמת הערכה פסיכיאוטרית הן במסגרת מחקר קליני והן בפועל, עם טיפול משולב בהפרעות הפסיכיאטריות ביחד עם טיפול במחלה הריאומטולוגית.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון אם הטיפול בהפרעות פסיכיאטריות עשוי להביא לשיפור בתוצאות מחלה ראומטולוגיות.
Rheumatology. Published online September 8, 2015
לידיעה במדסקייפ