מתוצאות מחקר GRACE (Gratitude Research in Acute Coronary Events) עולה כי גישה אופטימית בקרב חולים לאחר אשפוז בשל אוטם שריר הלב או אנגינה לא-יציבה עשויה להביא לשיפור ההתנהגות והתוצאות הקליניות. מהנתונים עולה כי בחולים עם מדדי אופטימיות גבוהים שבועיים לאחר תסמונת כלילית חדה היקף הפעילות הגופנית היה גבוה משמעותית ושיעור האשפוזים החוזרים על-רקע מחלת לב היה נמוך משמעותית לאחר שישה חודשים, בהשוואה לחולים פחות אופטימיים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרכיבים פסיכולוגיים חיוביים, דוגמת אופטימימיות, מלווים בהשפעות בריאותיות חיוביות. עם זאת, אין מחקרים להערכת ההשפעה של מרכיבים פסיכולוגיים חיוביים על ההתנהגות, הביולוגיה והתוצאות הקליניות לאחר תסמונת כלילית חדה.
המחקר הנוכחי כלל משתתפים שגויסו למחקר במהלך אשפוז בשל תסמונת כלילית חדה והשלימו הערכה בתחילת המחקר (שבועיים לאחר התסמונת הכלילית החדה) ולאחר שישה חודשים. החוקרים בחנו את הקשר בין גישה אופטימית ופעילות גופנית או סמנים ביולוגיים וכן את הסיכון לאשפוזים חוזרים בתוך חצי שנה.
מדגם המחקר כלל 164 חולים שהשלימו את ההערכות הבסיסיות. הנתונים הצביעו על קשר משמעותי בין גישה אופטימית ובין היקף פעילות גופנית גדול יותר לאחר שישה חודשים (153 חולים, p=0.024) לאחר תקנון למשתנים בתחילת המחקר, פעילות, נתונים סוציו-דמוגרפיים ומחלות רקע. אופטימיות לוותה גם בשיעור נמוך יותר של אשפוזים חוזרים על-רקע מחלות לב לאחר שישה חודשים, לאחר תקנון לגיל, מין ומחלות רקע (יחס סיכון של 0.92, p=0.006).
החוקרים לא זיהו קשר משמעותי בין אופטימיות ובין סמנים בדם. הממצאים הצביעו על קשר מינימאלי בין הכרת תודה ובין התוצאות לאחר תסמונת כלילית חדה.
החוקרים כותבים כי גישה אופטימיות לאחר תסמונת כלילית חדה, אך לא הכרת תודה, נקשרה באופן מובהק עם היקף פעילות גופנית נרחב יותר ופחות אשפוזים חוזרים על-רקע מחלות לב. לא ברור אם התערבויות המתמקדות באופטימיות עשויות להוביל לעליה באופטימיות או לשפר את התוצאות הקרדיווסקולאריות בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה.
Circ Cardiovasc Qual Outcomes 2015
לידיעה במדסקייפ