במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי חרדה סומאטית הינה גורם מנבא משמעותי של הסיכון לגלי חום לאחר מנופאוזה.
החוקרים בחנו את שיעורי גלי חום, תסמיני חרדה, רמות הורמונים ומשתנים פסיכוסוציאליים אחרים בכל שנה במהלך 14 שנות מעקב. מדגם המחקר כלל 233 נשים לפני מנופאוזה בתחילת המחקר, עם מעקב שנמשך לאורך שנה ומעלה לאחר המחזור האחרון. מדד Zung Anxiety Scale שימש להערכת חרדה.
החוקרים מדווחים כי 72% מהנשים דיווחו על גלי חום בדרגה בינונית/חמורה במהלך 14 שנות המעקב. לא תועדה אינטראקציה משמעותית בין מדדי חרדה ובין שלבי מנופאוזה. עם זאת, לאחר תקנון לשלב מנופאוזה, היקף הקשר בין חרדה סומאטית וגלי חום עלה משמעותית (יחס סיכויים של 3.03), בעוד שהקשר בין חרדה אפקטיבית וגלי חום עלה בהיקף קטן יותר (יחס סיכויים של 1.27).
בנשים עם רמות גבוהות של חרדה סומאטית (שליש עליון של המדגם) תועד הסיכון הגדול ביותר לגלי חום. כאשר החוקרים לקחו בחשבון את משלב מדדי החרדה, ההשפעה האדטיבית של תסמיני חרדה אפקטיבית בולטים הייתה מינימאלית, ללא הבדל משמעותי בין הקבוצות עם תסמינים סומאטיים/אפקטיביים גבוהים או נמוכים מבחינת היארעות גלי חום בכל שלב במנופאוזה.
מניתוח רב-משתנים עלה כי חרדה סומאטית מלווה בעליה של למעלה מפי שלוש בסיכון לגלי חום (יחס סיכויים של 3.13), אך חרדה אפקטיבית לא נקשרה בקשר מובהק עם גלי חום לאחר תקנון למשתני המחקר.
מהנתונים עולה כי חרדה סומאטית מנבאת את הסיכון לגלי חום בנשים לאחר מנופאוזה ועשויה לשמש כיעד טיפול בנשים סביב תקופת המנופאוזה.
Menopause. 2016;23(9):942-949
לידיעה במדסקייפ