למרות שדיווחים קודמים הצביעו על קשר בין הפרעות שינה חמורות ובין תסמינים פסיכולוגיים, ממחקר חדש שהוצג במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology עולה כי אפילו חסר שינה קל עשוי להשפיע לרעה.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 20,851 משתתפים (50.4% נשים, גיל ממוצע של 47.5 שנים) במערכת Behavioral Risk Factor Surveillance System בשנת 2012. בסקר טלפוני נשאלו נבדקים אודות מגוון נושאים בריאותיים, כולל הרגלי שינה, פעילות גופנית ומאפינים דמוגרפיים.
המשתתפים נשאלו אודות כמה שעות ישנו בד"כ במהלך פרק זמן של 24 שעות, כולל תנומות במהלך היום. הם גם נשאלו אודות תחושת עצבנות, יאוש, אי-שקט או דיכאון ללא אפשרות להתעודד במהלך 30 הימים האחרונים, וכן כמה ימים מצבם הנפשי לא היה טוב.
שינה אופטימאלית (7-9 שעות בלילה) תועדה ב-60.6% מהנשאלים, אך משך שינה קצר (6 שעות) תועד ב-23.8% ושינה לא-מספקת (עד חמש שעות שינה) ב-12.9% מהנשאלים.
לאחר תקנון לגורמים דוגמת גיל, מין ומדד מסת גוף, החוקרים זיהו קשר הפוך בין משך השינה ובין מספר הימים במצב נפשי ירוד. מהנתונים עלה כי כל שעת שינה נוספת מעבר לשינה האופטימאלית לוותה בירידה בסיכוי להפרעת מצב רוח.
בנשים שינו 6 שעות במקום 7-9 שעות בלילה תועד סיכון מוגבר לכל הסיבוכים שנבחנו, בהשוואה לגברים, בעיקר תחושת דיכאון. עוד תואר בנשים קשר הפוך בין משך שינה טוב ובין מספר הימים במצב נפשי ירוד.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AAN
לידיעה במדסקייפ