שלוש גישות חדשות להתמודדות עם פחד בחולי סרטן נמצאו יעילות במחקרים חדשים, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ASCO (American Society of Clinical Oncology). שלוש הגישות הוצגו במהלך הכנס ועשויות להצביע על התקדמות מסוימת בכל הנוגע להתערבות פסיכולוגית באונקולוגיה.
המחקר הראשון התמקד בגישה מבוססת-אינטרנט לניהול מתחים עם מגע מינימאלי בקרב חולים עם אבחנה חדשה של מחלה ממארת בשוויץ. מגע מינימאלי משמעו שהפסיכולוג יוצר קשר עם החולה רק באמצעות משוב בכתב פעם בשבוע במהלך ההתערבות בת שמונה שבועות.
המחקר כלל 129 משתתפים שחולקו באקראי לטיפול קוגניטיבי או רשימת המתנה. עקרונות הטיפול הקוגניטיבי הועברו באמצעות מודולי למידה ברשת (בכתב ובקול) ולאחר מכן נבחנה ההשפעה התרפואיטית באמצעות שאלוני מעקב.
לאחר שמונה שבועות, איכות החיים השתפרה משמעותית והמצוקה פחתה משמעותית בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, החסרון נבע מהעדר השפעה חיובית על תסמיני דיכאון וחרדה.
המחקר השני התמקד בפחד מפני הישנות ממאירות בחולים לאחר טיפול במטרת ריפוי. מדובר במחקר אקראי בשלב 2, שנערך באוסטרליה וכלל שורדים של סרטן שד, מעי גס ורקטום ומלנומה, שחולקו באקראי להתערבות פסיכולוגית חדשה, בשם Conquer Fear (121 חולים) או לקבוצת ביקורת עם תרגילי הרפיה (101 חולים) להפחתת רמות הפחד מפני הישנות ממאירות.
התוצא העיקרי היה הפחתת פחד מפני הישנות סרטן לפי שאלון מדד FCRI (Fear of Cancer Recurrence Inventory) מיד לאחר השלמת ההתערבות. בקרב החולים בקבוצת ההתערבות תועד חציון ירידה גדול יותר משמעותית במדד זה (18.1 נקודות), בהשוואה לקבוצת הביקורת (7.6 נקודות), מיד לאחר ההתערבות. ההבדל בין הקבוצות היה מובהק סטטיסטית והתוצאות הוגדרו גם כבעלות חשיבות קלינית.
החוקרים מדווחים כי מדדי FCRI המשיכו לרדת לאורך הזמן, עם הבדל משמעותי בין הקבוצות לאחר שלושה חודשים, אך לא לאחר שישה חודשים.
במחקר השלישי נבחנו הצרכים של חולי סרטן סופניים. מדגם המחקר כלל 305 חולים עם ממאירות מתקדמת, שחולקו באקראי להתערבות פסיכולוגית קצרה בשם CALM (Managing Cancer and Living Meaningfully) , או לטיפול סטנדרטי.
גישת CALM תומכת בארבעה תחומים: ניהול תסמינים ותקשורת עם אנשי צוות רפואי; שינויים בעצמי ובקשר עם הקרובים לחולה; תחושת משמעות ומטרה; והעתיד והמוות. התכנית נערכת במסגרת 3-6 מפגשים אישיים לאורך 3-6 חודשים.
מאחר וחולים רבים עם ממאירות בשלב IV אינם יכולים לקחת חלק במפגשים בני 45 דקות, וחלק גדול מהם לא ישרוד 3-6 חודשים לאחר האבחנה, גרסה מותאמת עשויה לסייע יותר לחולי סרטן מוגבלים, הקרובים יותר למותם.
מהנתונים עלה כי בקרב מטופלים בקבוצת ההתערבות תועדו פחות תסמיני דיכאון חמור, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, הן לאחר 3 והן לאחר 6 חודשים. בקרב אלו שסבלו מדיכאון בתחילת המחקר, ירידה משמעותית קלינית בתסמיני דיכאון תועדה ב-52% מאלו בקבוצת CALM וב-33% מאלו בקבוצת הטיפול הסטנדרטי לאחר שלושה חודשים, עם ירידה של 65% לעומת 35% לאחר שישה חודשים. בשני המקרים ההבדלים הללו היו מובהקים סטטיסטית.
החוקרים קבעו כי תכנית CALM הינה התערבות יעילה להקלה על מצוקה בחולים עם ממאירות מתקדמת או גרורתית ומסייעת להתמודד עם הבעיות עימן נאלצים החולים להתמודד.
מתוך הכנס השנתי מטעם ASCO
לידיעה במדסקייפ