הפרעות על-רקע דחק מלוות בסיכון מוגבר למחלה נוירו-דגנרטיבית בשלב מאוחר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר תצפיתי גדול שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעת דחק בתר-חבלתית נקשרה בעבר עם סיכון מוגבר לדמנציה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות הפרעות אחרות על-רקע דחק והקשר עם מחלות נוירו-דגנרטיביות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין הפרעות על-רקע דחק ובין הסיכון למחלות נוירו-דגנרטיביות.
מדגם המחקר כלל 61,748 משתתפים עם הפרעות על-רקע דחק ו-595,335 ביקורות תואמות ללא הפרעות דומות. בניתוח להשוואת חולים עם אחאים ללא הפרעת דחק נכללו 44,839 חולים עם הפרעות על-רקע דחק ו-78,482 אחאים ללא הפרעות דומות.
הגיל החציוני בתחילת המעקב עמד על 47 שנים ו-24,323 (39.4%) מאלו עם הפרעות על-רקע דחק היו גברים. חציון משך המעקב עמד על 4.7 שנים.
בהשוואה לאלו ללא הפרעות על-רקע דחק, בקרב אלו עם הפרעות אלו תועדה עליה של 57% בסיכון להפרעות נוירו-דגנרטיביות (יחס סיכון של 1.57, רווח בר-סמך 95% של 1.43-1.73). העליה בסיכון הייתה גדולה יותר בהערכת הסיכון למחלות נוירו-דגנרטיביות וסקולאריות (יחס סיכון של 1.80, רווח בר-סמך 95% של 1.40-2.31), בהשוואה למחלות נוירו-דגנרטיביות ראשוניות אחרות (יחס סיכון של 1.31, רווח בר-סמך 95% של 1.15-1.48). החוקרים זיהו קשר מובהק סטטיסטית עם מחלת אלצהיימר (יחס סיכון של 1.36, רווח בר-סמך 95% של 1.12-1.67), אך לא עם מחלת פרקינסון או ALS (Amyotrophic Lateral Sclerosis).
התוצאות מניתוח הנתונים ממדגם האחאים תמכו בתוצאות המחקר הראשי והעידו כי הקשר בין הפרעות על-רקע דחק ובין מחלות נוירו-דגנרטיביות אינו מוסבר רק ע"י גורמים משפחתיים משותפים לאחאים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים לפיהם אירועי דחק והפרעות על-רקע דחק עשויים להוביל לסיכון מוגבר להפרעות נוירו-דגנרטיביות עשויים לספק הזדמנות למנוע הפרעות אלו ע"י זיהוי אלו בסיכון לדמנציה לאור הפרעות דחק בגיל צעיר.
JAMA Neurology. Published online March 9, 2020
לידיעה במדסקייפ