נתונים שפורסמו בכתב העת Human Reproduction מצביעים על קשר בין היריון אקטופי ובין טיפול בתכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים לפני הפריה. החוקרים מקליפורניה דיווחו כי הסיכון להיריון אקטופי היה גבוה בקרוב ל-50% בנשים שנטלו תרופות אלו במהלך 90 הימים שקדמו להפריה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שימוש בבנזודיאזפינים במהלך הידוע מעלה את הסיכון להפלה, סיבוכים במהלך ההיריון והפרעות בהתפתחות הילד. כעת הם התבססו על נתונים מתביעות ביטוח בארצות הברית והשלימו מחקר עוקבה שכלל קרוב ל-1.7 מיליון הריונות בין תחילת נובמבר 2008 ועד סוף ספטמבר 2015.
החוקרים זיהו הריונות אקטופיים והשלימו ניתוח סטטיסטי לזיהוי הקשר בין הריונות אקטופיים וניפוק מרשמים לטיפול בבנזודיאזפינים במהלך 90 הימים שקדמו להפריה.
מהנתונים עולה כי מבין 1,691,366 הריונות, נשים ניפקו לפחות שני מרשמים לתכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים ב-1.06% מההריונות ורכשו כמות מספקת ל-10 ימים לפחות במהלך 90 הימים שקדמו להפריה. בקרב נשים שניפקו מרשם לתכשירים אלו נרשם עודף של 80 הרינות אקטופיים לכל 10,000 הריונות והסיכון המתוקן להריון אקטופי היה גבוה פי 1.47 (רווח בר-סמך 95% של 1.32-1.63), בהשוואה לנשים שלא ניפקו מרשמים לתרופות אלו טרם ההפריה.
כאשר החוקרים בחנו בנפרד נשים שקיבלו את הטיפול התרופתי כנגד הפרעות חרדה או כנגד אינסומניה, הם מצאו כי הסיכון להריון אקטופי היה גבוה פי 1.34 (רווח בר-סמך 95% של 1.18-1.53) בקרב אלו עם הפרעת חרדה והיה גבוה פי 1.28 (רווח בר-סמך 95% של 0.99-1.68) באלו עם אבחנה של אינסומניה.
לסיכום, מהממצאים עולה כי הסיכון להיריון אקטופי היה גבוה ב-50% בקרב נשים שניפקו מרשם לטיפול בבנזודיאזפינים טרם ההפריה.
Hum Reprod 2020
לידיעה ב-MedPage Today